חיפוש בטקסט המלא
חיפוש «אגרת הקודש פ"כ» בטקסט המלא
אגרת הקודש פ"כ — 90 עמודים (95 ציטוטים)
בחירת «לעמוד המלא» תפתח את המקור כאן, לצד התוצאות.
מאמרי אדה"ז
ולכאו' פלא : ראה ג"כ לקו"ת פ' ראה כו, ד. שם יט, ג ובאגה"ק סי' כ.
שולחן ערוך
ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ב. ובבלי סוף פ"ב דברכות יז, א (נוח לו שלא נברא). וראה תניא אגה"ק סי' כ קלא, א (הטעם לזה).
ליקוטי תורה
אור התורה
… גבול וזהו שארז"ל שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות, והאור המלובש בהן יש בו כח א"ס וכמ"ש באגה"ק סי' כ' בד"ה איהו וחיוהי וזהו ענין כח השלם וכח החסר שכ' הרע"ז ז"ל ועמ"ש ע"פ המאמר אנת הוא שלימא דכולהו כו' וכד אנת …
… ר"ל שהיא דבר חדש מה שלא היה בכח המקור המוצאו ולא ע"ד השתלשלות עילה ועלול וכן פי' בלק"ת ד"ה ואתחנן פ"ב וכ"מ באגה"ק סי' כ' גבי בלי שום סיבה אחרת ליש הזה וכאן פי' שני הפירושים ע').
… ע"י בחי' מלכות דיצי' ונתצמצם עצם האור דיצירה אז יכול אח"כ להתהוות עולם עשייה ע"י מסך מבדיל (והוא ע"ד מ"ש באגה"ק סי' כ' שעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי הוא ממלכות כו' כי אין מלך בלא עם כו' ומה גם כי בריאת הנשמות ממנה להיות יש …
אגרות קודש
האור מעין המאור: ראה תניא אגה"ק סי' כ (קל, סע"א).
ג) אם יש להנ"ל שייכות למש"כ אדמוה"ז באגה"ק סי' כ' שהארת הקו בקע את הפרסא?
תורת שמואל
… אין בכח הכלי' דאצי' כלל להוות בי"ע כ"א ע"י שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי להוות בהם וע"י בחי' עולמות בי"ע כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי חד, ולכן יתכן לקרות הבריאה יש מאין מב' טעמי' הא' אין שאינו מושג שה"ז מבחי' איהו, וגם אין …
… שהם נק' מספר שהם שרש הגבול כמ"ש בענין שיעור קומה של יוצר כו' רל"ו אלפים רבבות פרסאות, ע' מזה בבה"ז פ' פנחס ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ועמ"ש מזה בתוס' לק"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח, וזהו המוציא במספר צבאם כמשי"ת לקמן אי"ה.
… אחרי הפרגוד יש בחי' ביטול היש לאין, והיינו כי הם בי"ע דקדושה, שעם היות שהכלים דע"ס דבי"ע הם ג"כ נבראי', כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, מ"מ הם בבחי' ביטול, משא"כ בחי' חול הוא ק"נ כמשנ"ת לעיל מהזח"ב פקודי דרכ"ז סע"א והמק"מ שם …
… מהאור בהכלים, וזהו בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי לברוא בהן וע"י יש מאין (שזהו ממה שנשאר מהארת הקו דוקא כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי ע"ש), וזהו בחי' הקיסטא דחיותא שנת' כאן.
… לו כלל ענין העמידה באהוי"ר, והגם שי"ל שזה קאי בהיות הנשמה בגעה"ע, מ"מ הלא גם נשמות דאצי' מרוחקים מן הקו כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ולזאת יתכן לומר בהם ענין עמידתן
נשמות. . מהקו : לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פ"ו מציין: כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי.
נשמה דאצי' מ"מ לא הי' רק מרכבה לז"א דאצי' ולא ז"א ממש, וכמ"ש רבינו באגה"ק סי' ך' בענין נשמות דאצי' וז"ל, אך אינן אלקות ממש לברוא יש מאין מאחר שכבר יצאו ונפרדו מהכלים דע"ס שבהן מלובש הקו …
… שמלובש בהן שאוא"ס כשמלובש בחסד נק' אל וכמ"ש מזה במ"א, וא"כ הנשמות דאצי' כיון שכבר נפרדו מהכלים דאצי' כמ"ש באגה"ק סי' ך' הנ"ל, ונמצא אין הקו וחוט מאוא"ס מלובש בהן, א"כ אין שייך לקרותם בשמות הבורא, דהא אפי' הע"ס עצמן לא נקראים …
… בהם וע"י יש מאין, משא"כ בנשמות אם שהם ג"כ אלקות מ"מ אינו מתייחד בחי' איהו עמהם לברוא בהם וע"י יש מאין כמ"ש באגה"ק סי' ך' הנ"ל, וה"ה גבוהים בבחי' זו מנשמות דאצי'), ומ"מ גם על הע"ס אינו שייך לקרותן בשם מז' שמות כ"א מצד האור כו' …
דהנה מ"ש באגה"ק סי' ך' הנ"ל שהנשמות דאצי' הם נפרדי' גם מכלי' דע"ס, זהו הנשמה כמו שהיא למעלה שנק' בשם עומדי' כמו המלאכי', רק שיתרון …
… הם חד באופן היותר נעלה רק שגם בבחי' גרמוהי הם בחי' הכלים ג"כ מתייחד בבחי' חד לברוא בהן וע"י בחי' בי"ע כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ולפי"ז יובן מש"נ כאן שהכלים דבי"ע הם בחי' יש, חו"ב חו"ג), והנה בעולם התהו לא יכלו הכלים …
… כאשר מאיר תוס' אור מבחי' חד ארחא דפלגותא דשערי שבגלגלתא שממנה מתפשטי' תרי"ג ארחין בז"א כמ"ש באד"ר דקך"ט ע"א ובאגה"ק סי' ך', אז נעשה יחוד וזיווג המדות דז"א להיות ג"כ בלי מספר).
אלו בז"א הוא מהשפעת או"א ועוד נעלה יותר (כמדומה שכן מבואר באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי) וזהו בחי' שמים, והתרי"ג מצות עצמן הם מט"ס דז"א].
באגה"ק סי' ך' : תניא קל, א.
… שנק' זרע אדם כמו נשמת האבות ומשה , ומ"מ גם הנשמות דאצי' אינם אלקות ממש, ואינם כמו העשר ספירות דאצי' כמ"ש מזה באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, כמ"כ יוכל להשתלשל גם ק"נ דאצי', ואינו אלקות ח"ו ולא כמו ע"ס דקדושה דאצי' דאיהו וחיוהי חד …
… שנק' זרע אדם כמו נשמת האבות ומשה , ומ"מ גם הנשמות דאצי' אינם אלקות ממש, ואינם כמו העשר ספירות דאצי' כמ"ש מזה באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, כמ"כ יוכל להשתלשל גם ק"נ דאצי', ואינו אלקות ח"ו ולא כמו ע"ס דקדושה דאצי' דאיהו וחיוהי חד …
בע"ח , ובאגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי , וצ"ל שמאיר בת"ת דז"א ע"י בחי' החכמה כמ"ש בלק"ת בד"ה קמפלגי אם בהרת רפ"ד בהג"ה, שבאצי' …
המשך תער"ב
… הראשון, ועם שהנשמה היא רק חלק קטן מהכלים מ"מ ה"ה בחי' אלקות דכלים כמ"ש בבה"ז שם ובלקו"ת בהבי' הב' דיונתי ובאגה"ק סי' כ' אלא מעין בחי' אלקות בצמצום עצום וכעין הכלים די"ס דאצי' כו' (ובהגהות לבה"ז הנ"ל שגם בהתהוותם בבי"ע הן בחי' …
… מפני שהאין של היש הנברא ה"ה בחי' הארה נבדלת (דהאור שהוא בבחי' דבקות במקורו הגם שהוא דוקא שרש ההתהוות וכמ"ש באגה"ק סי' כ', מ"מ ההתהוות בפועל אא"ל מאור זה כ"א מהארה דהארה שהוא הארה נבדלת כו', וזהו שההתהוות הוא מבחי' מל' דוקא כו' …
… שגם בכח הצומח יש בו המתיקות, וזהו שפרש"י ע"פ יושבי הארץ שהיו טועמים את העפר כו' רק שהוא מתיקות רוחני כו', ובאגה"ק סי' כ' כ' שמכח הצומח הוא עצם ישות הפרי, והצמיחה שהו"ע החיות, והמתיקו' הוא מהמזל כו').
… וכמו שמתלבשים בכלים ה"ה בבחי' מציאות אור כו', ובד"פ הוא בבחי' הכלים דע"ס דאצי' שבהם שייך ענין ההשתל', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' ד"ה איהו וחיוהי חד בהשתל' הספי' בספי' עצמן כו', וגם למ"ד כלים דזו"נ נעשים נר"נ לבי"ע כו' (ובזה ג"כ בחי' …
… שנושא הכל והוא בבחי' אחדות פשוטה ממש כו' (וי"ל דכשם דבענין ההתהוות הרי אמיתית ההתהוות הוא מהעצמות דוקא וכמ"ש באגה"ק סי' ך' דא"ס שמציאותו מעצמותו כו' הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות כו', כמו"כ בענין ההתכללות אמיתית ענין ההתכללות שלהם …
שהנשמות כבר יצאו ונפרדו מהכלים כמ"ש באגה"ק סי' ך' ומכ"ש שהן מרוחקים מן הקו כו', וזהו גם בנשמות דאצי' כמש"ש, מ"מ כללות הנשמות יש בהם טבע העלי' גם בנשמות דבי"ע …
… וכמ"ש במ"א), ובמ"א כ' דלהיות שהאור מעין המאור י"ל שיש בו כל מה שבעצמות, וכמו שיש בהאור כח ההתהוות כו' כמ"ש באגה"ק סי' ך', רק שזה שנתגלה בו הוא בחי' האור לבד כו' לפי שכן הוא רצון העצמות כו').
… אינו נעשה מזה כלל כו', וכמו גם הצמיחה שע"י השמש וכמ"ש ממגד תבואות שמש כו' אין זה התחדשות בהגשם כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ך' בענין המזל המכה בו ואומר לו גדל שזהו רק הצמיחה מקטנות לגדלות שהוא בחי' התפשטות לבד כו', וגם אור וחיות הנפש …
… צמיחה שלא ע"י הזריעה שצומחים כמה עשבים ואילנות וגם פירות שלא ע"י זריעה כלל וה"ה בבחי' יש מאין ממש כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ך' דביסוד העפר יש כח הצמיחה מאין ליש כו', ולכן הצמיחה היא בבחי' בל"ג שגם ע"י זריעה הרי הצמיחה היא לא לפ"ע …
… כו', ונק' גדולה כי באה מגדולתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו כי גדול ה' כו' ולכן משפיע ג"כ כו' (ונראה הכוונה כמ"ש באגה"ק סי' ך' שהאור מהווה להיותו מעין המאור כו'), והגבור הוא מדת הצמצום ומניעת ההתפשטות כו' שיהי' הנברא בבחי' יש ודבר …
… שזהו בבחי' התחדשות גמורה יש בזה יותר מגדולת א"ס ב"ה (ובאמת ענין ההתהוות זהו רק בכח העצמות כידוע ומבו' באגה"ק סי' ך') ונראה ונגלה בזה כח הא"ס ב"ה כו'.
… בחי' עיר אלקינו כו', ובזה דוקא ניכר גדלות הוי' כו', שהרי ההתהוות הוא מש' הוי' דוקא דהוי' ל' מהווה כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ך' שהאור הוא המהווה כו', אך זהו ע"י ש' אלקים דוקא, דמש' הוי' לא הי' אפשר להיות כלל התהוות הנבראים
… אינו מובן כ"כ מענין האור כ"א מענין בחי' כח כו' (ובאצי' ענין התלבשות הספי' זב"ז הוא ע"י הכלים כו' וכמ"ש באגה"ק סי' ך' השתל' הספי' כו' מצד הכלים כו', ובשרשן הוא הצמצום הראשון כו' שע"י הצמצום מתעלם
… היש שההתהוות היא באופן כזה כאילו אין לו מקור, והיינו דבהרגשתו אינו מרגיש כלל שיש מקור המהווה אותו כו', וז"ש באגה"ק סי' ך' דא"ס שמציאותו מעצמותו בלי שום עילה שקדמה לו ח"ו הוא לבדו ביכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט בלי שום עילה …
… ג"כ בחי' האור, שהרי הארת הקו שהי' מאיר בכלים די"ס דמל' בקע הפרסא עמהם ומאיר בהם בבי"ע כמו באצי' ממש כו' כמ"ש באגה"ק סי' ך'.
וי"ל בזה כמו היש הנברא מבו' באגה"ק סי' כ' שנברא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה, וא"כ הרי הנברא במה שהוא בחי' יש אינו …
… זו יש ערך והשתוות להעבודה דאדם בשכלו ומדותיו שהרי הכל במדרי' נבראים כו', שהע"ס דבריאה הן במדרי' נברא וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דראשית היש הן הכלים דע"ס דברי' והאורות דנ"ר כו', וכן הנבראים דבי"ע הן במדרי' נברא כו', וע"כ יש לעבודת האדם …
… בבחי' הכלים שהן בבחי' מקבל לגבי האור, וגם בבחי' השתל' הספי' בספי' עצמן בבחי' עו"ע הוא בבחי' הכלים כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ', וה"ה בבחי' דבקות בהאור וכן כל ספי' בספירה העליונה שמשתלשלים זמ"ז כו', וע"כ אינן בבחי' השפעה למטה דאיידי …
… כמו העצם כו', ולכן התהוות היש הוא ע"י הכלים דוקא, עם היות שהאור הוא המהווה, מ"מ זהו ע"י הכלים דוקא כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ', שאם הי' ההתהוות מן האור הי' המתהווה כמו המקור מפני שהאור בעצמו הוא כמו העצם כו', וע"כ הי' ההתהוות ע"י …
ולכאו' נר' שזהו לגבי האורות דאצי' כו' שהרי באגה"ק סי' כ' כ' שגם הארת הקו שבהכלים בקע הפרסא עמהם כו', ובסי' בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש ותפלה מבו' דבחי' הישות והביטול …
… כו', והו"ע האמירה התגלות האותי' אל הזולת כו' (וכמשנת"ל ד"ה ויהי ביום השמיני) ועי"ז והי' העולם כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דמיחוד זו"ן דבי"ע נתהוו כל הנבראים מאין ליש ע"י אור הנשמה כו', ואנו אומרים ברוך שאמר היינו שממשיכים מבחי' …
… העשב והתבואה וכה"ג, והמזל המכה בו ואומר לו גדל זהו לאחר שכבר צמח העשב ועושה בו רק ההגדלה מקטנות לגדלות וכמ"ש באגה"ק סי' כ', ועל מ"ש כי לא המטיר פרש"י שעמדו על פתח הקרקע וע"י המטר צמחו ונתגלו כו', והוא רק ההתפשטות הנעשה ע"י החיות …
… שמקיף הע"ס כו') דבזה הרי בחי' המל' היא בקירוב יותר כו', ומשו"ז יש במל' דוקא כח ההתהוות מאין ליש כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ'.
… כו' כנ"ל וכמו שית'), ובאצי' גופא י"ל שזהו דוקא בז"א, שהרי בחי' נר"ן דבי"ע בפרטי' זהו מבחי' הכלים דמל' וכמ"ש באגה"ק סי' כ', וי"ל דגם כמו שהן באצי' ה"ה בבחי' מדרי' פרטי' כו' (ועמשנת"ל ד"ה ביום השמע"צ וד"ה צהר תעשה בענין המספר שהוא …
והענין הוא דהנה ידוע דאמיתת ההתהוות הוא רק בכח העצמות דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות מאין ליש כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דמהותו ועצמותו של המאציל עליון ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו לכן הוא לבדו …
… תחתונה ה"ה בבחי' דבקות דאל"כ איך הוא כח אלקי כו', ובפרט בענין ההתהוות שצ"ל דוקא ע"י הדבקות במקורו כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ', הנה בענין הדביקות דכל כח אלקי מבו' במ"א שזה בבחי' התחדשות מה שמתחדש תמיד ממקורו כו', וכמו המחדש בכי"ו תמיד …
… פ"ד), והעולם וההיכלות נק' חיצוני' העולמות כו', והיינו דבאצי' גופא בחי' ההיכלות הוא חיצוניות העולם דאצי' (ובאגה"ק סי' כ' כ' דהיכלות דאצי' הן בחי' נברא), והאורות והכלים הן בחי' פנימי' העולם דאצי' אבל ג"ז הוא בחי' עולם כו' (ובע"ס …
והענין הוא כמ"ש באגה"ק סי' כ' דהאור הוא מהווה להיותו מעין המאור הוא מהותו ועצמותו כו' וזהו שע"י הדבקות דוקא עי"ז הוא שמהווה כו', וג"ז …
… אל האור שמתלבש בתוכם, והוא בחי' הקו"ח שמתלבש בע"ס דאצי' עד בחי' מל' דאצי' וגם בבי"ע בוקע הארת הקו כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דהארת הקו כו' בקע הפרסא עמהם כו' והיינו בחי' האו"פ שמאיר ג"כ בבי"ע, ומ"ש עביד עלמא תתאה כו' הוא הגילוי …
… יש חילוקים גדולים מאד כו', וכמו בגולגלתא יתבין תליסר אלפי עלמין שאינם בחי' עלמין ממש רק שמות וצירופים כאלו, ובאגה"ק סי' ך' שזהו כעין נשמת מלאכים כו', והיינו שזה חילוקי אורות שמחולקים במעלתן ובמדרי' כו'.
… כו', והיינו דגם נשמות דאצי' כמו שירדו לברי' אינם כמו באצי' כו' הגם שלא נשתנה מהותן להיות בבחי' נפרד כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ').
… מאין ליש כו' ומבו' במ"א דגרמוהי בחי' מל', ועם היות שכח ההתהוות הוא במל' מ"מ המהווה הוא בחי' איהו כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דההתהוות הוא מהאור להיותו מעין המאור כו' רק שזהו ע"י הכלים כו', וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ד בענין הגדול הגבור כו' …
… עולם דבי"ע (יו"ד כלים פנימיים שהן חב"ד בעולם הברי' והאמצעים ביצי' והחיצונים בעשי' והן בחי' חג"ת נה"י כו', ובאגה"ק סי' ך' ובד"ה להבין מ"ש בפע"ח שהן בחי' אור הנשמה דבי"ע כו').
… ענין זה הוא בעולם האצי' שהכלים הן ג"כ אלקות ממש והן בערך האור כו', משא"כ בי"ע שהכלים הן בחי' נברא כמ"ש באגה"ק סי' ך',
… היינו בבחי' התלבשות כו', וצ"ל דבאצי' בכלל גם מצד הכלים הוא בבחי' סילוק לבד שמסתלק ע"י החטא, וכמ"ש בפרד"ס שם ובאגה"ק סי' כ' דמדרי' האצי' הי' מסתלקות כשרצו לחטוא בטרם יחטאו כו', וי"ל כמ"ש במ"א דמח' פוגם בעולם הברי' וכ"ש באצי' שע"י …
ושרש הענין הוא כידוע ומבו' במ"א ונת' ג"כ לעיל שהאור הוא המהווה וכמ"ש באגה"ק סי' כ', אמנם מה שהאור מהווה אין זה בכח עצמו כ"א מפני הדביקות של האור בהעצמות ויש בו כח העצמות שהוא לבדו בכחו …
… כו', והגילוי הוא להיות בבחי' ממוצע בין אוא"ס לנבראים כו', והכלים דאצי' מתלבשים בבי"ע וגם האור מלובש בהם כמ"ש באגה"ק סי' כ'.
… מחנה מיכאל באהבה שהן נבראים בע"ג כו', וכמו"כ בחי' כלי החסד דעולם הברי' והאורות דרו"נ הן בחי' נברא בע"ג כמ"ש באגה"ק סי' כ', ואין ערוך כלל לגבי בחי' חסד דאצי', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין ואנכי עפר ואפר דבחי' אברהם דעולם הברי' באין …
… אבל היא יצאה ונפרדה מבחי' מל' כמו הולד שנבדל מאמו כו', והיינו דגם נשמות דאצי' ה"ה מרוחקים מן הקו כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' שכבר יצאו ונפרדו מהכלים שבהם מאיר הקו מאוא"ס ב"ה כו', ומכ"ש כמו שנעשית נשמה בעולם הבריאה כו'.
… א"ס שמציאותו מעצמותו בלי שום עילה וסבה שקדמה לו ח"ו הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ', ואם הארה היתה נבדלת מן העצם לא הי' בכחה להוות כו', ומה שמהווה הוא מפני שנמשכת מן העצם כו', אבל ההתהוות היא …
ממש, וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דמדרי' האצי' מסתלקות בעת החטא כו'.
והנה המלאכים דבי"ע שנבראו מבחי' הכלים דזו"נ דבי"ע, כמ"ש באגה"ק סי' כ' דמזיווג זו"נ דבי"ע נבראו מאין ליש כל הנבראים ונוצרים ונעשים כו', בהם שייך שינוי והתפעלות כו', הגם שיש בהם …
והענין הוא דהנה מובן באגה"ק סי' כ' בענין דאיהו וגרמוהי חד לברוא בהם וע"י מאין ליש דבחי' איהו זהו בחי' אור פנימי המתלבש בהכלים כו', דבחי' האור …
ספר המאמרים
… בה ניצוץ אלקי מעצמות א"ס ב"ה שהן אלקות בעצם מהותן, והגם שהנשמות נפרדו ונבדלו ממקורן שה"ה במציאות נשמה וכדאי' באגה"ק סי' כ', שכבר יצאו ונפרדו מהכלים
והנה ידוע שבכל עולם יש הע"ס של העולם מעולם דאצי' שהם ההיכלות דאצי', ומבואר באגה"ק סי' כ' דהיכלות דאצי' הוא שנברא מאין ליש שזהו בבחי' התחדשות ממש, וגם הע"ס דאצי' שהן אלקות ממש והן בבחי' השתל' זמ"ז …
לקוטי שיחות
הקב"ה בעצמו ("הוא לבדו, ית'"). . הכח והיכולת לברוא. . יש מאין : אגרת הקודש סי' כ (קל, ב).
תורת מנחם
תניא אגה"ק סימן כ (קלא, ב).
תקו"ז בהקדמה (ג, ב). אגה"ק סימן כ.
עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"ב. וראה תניא אגה"ק סימן כ (קל, א).
תקו"ז בהקדמה (ג, ב). עץ חיים שער מז (שער סדר אבי"ע) פ"ב. תניא אגה"ק סימן כ.
והנה בכ"ז ואתה מחי' את כולם כתיב 44 , דהארת אור אלקי הרי נמשך להוות ולהחיות את כל הנבראים מאין ליש, וכדאיתא באגה"ק סי' ך' דהארה דהארה דהארה הוא בכל הנבראים ונוצרים ונעשים כו', שהוא האור והחיות אלקי שנמשך בכל הנבראים, וכמאמר 45 …
… בא כח העצמות, ווערט אַראָפּגעטראָגן דער כח העצמות להוות יש מאין ואפס המוחלט" (ד"ה יחיינו תרצ"ד פי"ד. וראה גם אגה"ק סי' כ'), ועד"ז בעבודת האדם, שעם היות שגילוי העצמות הוא בקיום המצות מעשיות דוקא, בכל זה, אופן המשכת העצמות במעשה …
ובפרט ע"פ המבואר באגרת הקודש סימן כ' 22 שכח הבורא שמהוה את הנבראים מאין ליש הוא ממהותו ועצמותו של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מעצמותו, ואינו עלול …
ולפנ"ז – בסיום אגה"ק סי' כ', ד"ה איהו וחיוהי חד 1769 :
אגרת הקודש סימן כ', והרשימה "נפש השפלה כו'" 235 , ובנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ:
תניא אגה"ק סימן כ (קל, ריש ע"ב).
מאמרים מלוקטים
אגה"ק סי' כ (קל, ריש ע"ב). – ולהעיר אשר כ ר"ת כתר ועשרים בגימטריא כתר (כנ"ל בשוה"ג להערה 23).
ענינה של תורת החסידות
… בא כח העצמות, ווערט ¨ר§פּגעטר§גן דער כח העצמות להוות יש מאין ואפס המוחלט" (ד"ה יחיינו תרצ"ד פי"ד. וראה גם אגה"ק סי' כ'), ועד"ז בעבודת האדם, שעם היות שגילוי העצמות הוא בקיום המצות מעשיות דוקא, בכל זה, אופן המשכת העצמות במעשה …
ביאורי תניא
בד"ה איהו וחיוהי: אגה"ק סי' כ.
בד"ה איהו וחיוהי: אגה"ק סי' כ [קל, א].
וכמ"ש בד"ה איהו וחיוהי: אגה"ק סי' כ'.