תרעו
הוי' התהוות הריבוי כו', אלא בהכרח שהאחדות והריבוי אינם הפכים כלל כו', וזהו ג"כ מה שריבוי ההתהוות הוא עד אין שיעור כו', דעם היות שהוא בבחי' התחלקות הנה ההתחלקות היא עד אין שיעור כו'), רק שזהו ע"י ש' אלקי' כו', וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו שע"י עיר אלקינו ניכר גדלות הוי' והוא גדלות הא"ס המהווה בבחי' התחדשות דבר כו'. ועוד זאת דכח הוא המשכה התלוי ברצון לא הכרחי, שהרי אינו מוכרח לזרוק או לפעול רק תלוי ברצון האדם וכפי רצונו איך וכמה יהי' המשכת הכח באופן כזה הוא נמשך כו', משא"כ אור ה"ה ענין הכרחי, וכמו אור השמש מהשמש שבא בדרך הכרח כו' דכן הוא בכל אור ומאור דכשיש מאור נמשך האור כו', ולמעלה הרי האור אינו בדרך הכרח ח"ו מן המאור כו', וע"ז מורה ענין כח שהוא ברצון דוקא כו', וכמא' כד סליק ברעותא למברי עלמא כו' וכן כשעלה ברצונו הפשוט כו', דכללות ההתהוות אינו בהכרח ח"ו ואם הי' ברצונו שלא להוות לא היו העולמות במציאות רק מפני שעלה ברצונו להוות כו', והי' בזמן שעלה ברצונו ובאופן שעלה ברצונו ית' שתהי'
ההתהוות באופן כזה נתהוו כו', שכ"ז מובן מענין כח לא מענין אור כו', וזה מגלה לנו שגם האור הוא גילוי רצוני כו', וכמ"ש במ"א בענין אין ערוך לך ואין זולתך דהתהוות עוה"ז דוקא מגלה ענין אין ערוך, שהרי התהוות היש בהכרח הוא שזהו בדרך אין ערוך שהרי הוא בבחי' התחדשות כו', אבל התהוות האור אינו מגלה ענין אין ערוך מאחר שאינו בבחי' התחדשות כו', וגם התפשטות מן העצם אינו בבחי' התחדשות ממש כו', וכמשנת"ל (ד"ה אנכי אנכי) דההתחדשות בזה הוא מה שהוא בבחי' אור אבל לא שהגילוי הוא בבחי' התחדשות כו' (רק האור מגלה איך שאין זולתך כי א"א להיות אור בלי מאור כו'), ובהתגלות ענין אין ערוך ע"י התהוות היש אנו יודעים שגם האור הוא בבחי' אין ערוך לגבי העצמות כו'. וכן בחי' כח מגלה שהאור הוא ג"כ גילוי רצוני וכפי הרצון באופן התגלות האור כן הוא ההתגלות כו', וגם כח בא בבחי' התחלקות והן אצבעות היד המחלקים את כח התנועה בכמה תנועות שונות כמו לכתוב ולצייר ולזרוק, שבכאו"א יש כמה תנועות שונות כמו בכל אות בפרט כו', משא"כ אור שהוא אור
פשוט ואין בו התחלקות כו'. והיינו כמו שנת"ל פ' שכ"ז דבחי' חיצוניות המל' יש בה גוונים חיוור וסומק שהן בבחי' התחלקות, משא"כ בבחי' פנימיות המל' כו' וכ"ש בבחי' האור שלמעלה מבחי' המל' שאינו בבחי' התחלקות כו', והו"ע מה רבו מעשיך ה' שנתהוו ריבוי נבראים עד אין שיעור שזהו מבחי' התחלקות דבחי' חיצוניות המל' כו'. וגם באור אינו שייך כ"כ פנימיות וחיצוניות דלפי אופן המאור כך הוא האור כו', ויש אור גדול ואור קטן וכמו אור השמש ואור הלבנה ואור הנר שחלוקים זמ"ז והכל לפי אופן המאור כו', משא"כ כח יש בו פנימיות וחיצוניות וכמו לזרוק או להגבי' דבר קטן הוא בחיצוניות הכח, ובכדי להגבי' משא גדולה או לזרוק בכח נמשך פנימיות הכח כו', וגם שיש התלבשות כחות עליונים בזה וכמו לכתוב ולצייר מתלבש בזה הארת השכל ולזרוק הוא גילוי כח התנועה לבד כו'. וכמו"כ הכח האלקי בעולמות שבא בבחי' פנימיות וחיצוניות וכמו בעולמות אבי"ע בכלל שהן בחי' חיצוניות ופנימיות, וכן בכל עולם בפרט ובכל מדרי' פרטיות יש בזה חיצוניות ופנימיות כו' כידוע ומבו'
במ"א. וגם יש התלבשות המדרי' זה בזה כו', שכל אלו ריבוי אופני המשכות אינו מובן כ"כ מענין האור כ"א מענין בחי' כח כו' (ובאצי' ענין התלבשות הספי' זב"ז הוא ע"י הכלים כו' וכמ"ש באגה"ק סי' ך' השתל' הספי' כו' מצד הכלים כו', ובשרשן הוא הצמצום הראשון כו' שע"י הצמצום מתעלם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.