א'ל

באור וחיות האלקי שבעולמות שצריך להתחדש תמיד, והוא דלהיות דכללות האור שבעולמות דהיינו אור הקו ה"ה בא מאוא"ס ב"ה דרך הצמצום שזהו שבא בבחי' ריחוק מאוא"ס כו' (והגם שהקו נוגע ודבוק באוא"ס מ"מ זהו דרך דילוג הצמצום כו', וכמ"ש במ"א המשל בזה כמו במשפיע ומקבל שאחר שמעלים המשפיע אור שכלו העצמי הרי חוזר ומאיר כו' באופן שהשפעת השכל אל המקבל הוא מ"מ מאותו השכל שהשכיל לעצמו כו', דעם היותו באין ערוך כו' מ"מ הוא מאותו השכל עכ"פ כו' וכמ"ש במ"א, ועכ"ז הוא שבא בדרך הפסק אצל המשפיע כו' והוא שאור שכלו הגם שחוזר ומאיר הוא מ"מ מתעלם בעצמו ואינו מאיר בגילוי כמו שהי' קודם (ולכן אין אור ההשפעה מתבטל) כ"א שהוא עומד בדרך מקיף לבד כו', והאור הנשפע נמשך ממנו בדרך דילוג ההפסק כו'), ובפרט בהמשכת האור וירידתו ממדרי' למדרי' שהמדרי' התחתונות מתרחקים מאוא"ס ב"ה, וכדאי' בס' הבהיר הובא בפרד"ס שט"ו פ"ד שכינה למטה כשם ששכינה למע' כו', מלה"ד למלך שהי' לו ז' בנים ושם לכל א' מקומו ואמר להם שבו זה ע"ג זה, וא' התחתון אני למטה לא

אתרחק ממך, אמר להם הריני מסבב ורואה אתכם כו', והיינו דמצד הקו שייך מעומ"ט כמשנת"ל באורך, וראשית גילוי הקו הוא בחכ' ששם מאיר גילוי אור הקו, אבל בחי' מל' היא בחינה אחרונה שהיא בבחי' ריחוק מאוא"ס כו' (ומ"ש ושם לכ"א מקומו שכן הוא בתחלה בעליית הרצון בבחי' השערה בכח להיות בחי' מעלה ומטה כו'), ואמר התחתון אני לא אתרחק ממך שהרי מצד אור הקו ה"ה רחוקה יותר כו', והי' התשובה הריני מסבב אתכם כו', והו"ע מתחת זרועות עולם דהעיגול הגדול שלפני הקו סובב ומקיף כולם (ובפרטי' הוא בחי' עיגול אריך שמקיף הע"ס כו') דבזה הרי בחי' המל' היא בקירוב יותר כו', ומשו"ז יש במל' דוקא כח ההתהוות מאין ליש כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ'. אמנם מה שיש במל' מבחי' אור הסובב זהו בבחי' העלם במל' ובהאור שבבחי' גילוי בע"ס הרי המל' היא בבחי' ריחוק ובבחי' מיעוט האור כו', וזהו בחי' החלישות שבהאור בכללותו שהוא בבחי' ריחוק מאוא"ס ב"ה וביותר במדרי' התחתונות כו', וה"ז כמו שפרש"י ע"פ ויהי קול השופר הולך וחזק מאד, מנהג הדיוט כל זמן שמאריך לתקוע

קולו מחליש וכוהה אבל כאן הולך וחזק מאד כו', והוא מהמכילתא, וי"ל דכמו"כ בע"מ שנק' מילין דהדיוטא דבד"כ הוא בחי' כללות האור שנמשך בעולמות כו' שהאור הולך ומחליש כו', וע"ה שהחלישות הוא בסוף המדריגות כו' כנ"ל, מ"מ זהו הוראה על החלישות גם בתחלת ההמשכה כו', דאם הי' תחלת המשכת האור בחי' אור חזק בעצם (היינו בחי' אור עצמי) הי' בכל מקום בשוה כו', ומה שהוא מתחלש בסוף ההמשכה הוא מפני שגם בתחלת ההמשכה הוא בחי' אור מוגבל שבא בבחי' ריחוק כו'. וכמ"ש בהבי' דכי ההרים ימושו ההפרש בין בחי' יסוד שבהשתל' לבחי' יסוד שבעצמות דבד"כ בחי' יסוד הוא שמקשר ומחבר וכמ"ש כי כל בשו"א דאחיד בשמיא ובארעא כו', אך בס' השתל' יש כמה יסודות שהן בבחי' התחלקות (וכמשי"ת בסמוך), אבל וברית שלומי הוא בחי' יסוד דעתיק המקשר ומחבר א"ס ב"ה בנאצלים לא תמוט היינו שיומשך גילוי זה מא"ס ב"ה גם למטה בעשי' כו', והיינו לפי שזהו אור עצמי ע"כ נמשך בכ"מ גם למטה בעשי' כו', וכמשנת"ל בכ"ד דאור האצי' רק באצי' הוא בבחי' א"ס משא"כ בבי"ע כו', אבל אוא"ס

שלמע' מאצי' בכ"מ שנמשך הוא בבחי' א"ס כו' (גם כמשנת"ל ההפרש בין ב' הקוין לקו האמצעי דב' הקוין יש בהם חילוקי מדרי' משא"כ קו האמצעי מתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא בכל