ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"ט ח"אמאמריםאז ישיר כו'קנה

קנה

אך הענין הוא דהנה איתא בזהר איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, פי' חיוהי קאי על האורות, וגרמוהי הוא בחי' הכלים¹⁶, דהנה מה שאנו קורים חכמה או חסד זהו קאי על כלי החכמה או כלי החסד אבל האור הוא שוה בכל הע"ס¹⁷, ולפעמים נק' הכלים בשם גופים כמ"ש בת"ז וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולא שמהן כגופא בלא נשמתא¹⁸, שנמשלו הכלים לגופים, שכד אנת הוא האורות מסתלק אשתארו כגופא בלא נשמתא, פי' שהוא ע"ד כמו בלילה בשעת שינה שהנשמה מסתלק מהגוף ולא נשאר בגוף כ"א קיסטא דחיותא לבד, וכך הוא כאשר מסתלק האור המאיר בהכלים אשתארו בחי' הכלים כגופא בלא נשמתא, רק קיסטא דחיותא שהוא בחי' איהו וגרמוהי, שיש בחי' איהו המאיר בגרמוהי בלא בחי' חיוהי והיינו שהוא כדמיון הקיסטא דחיותא.

והנה לפי הדמיון לקיסטא דחיותא שנשאר בזמן השינה שזהו מהארת הנפש המחי' את הגוף בהיותו ער בלתי ישן, א"כ צ"ל בנמשל שזהו ממה שנשתייר מהאור, שהגם בעת שאנת הוא האור מסתלק מהכלים עכ"ז נשאר רשימה מן האור בכלים, כי דבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי¹⁹ כמ"ש והשמותי את מקדשיכם וארז"ל במשנה ג' פ"ג דמגילה לענין בית הכנסת שחרב, קדושתן אף כשהם שוממין, והיינו מטעם הנ"ל להיות שבהכ"נ הוא בחי' מקדש מעט כמ"ש ואהי להם למקדש מעט, לכן גם בחורבנו יש בו קצת קדושה מפני שדבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי. ועד"ז יובן שגם כשאנת הוא האורות מסתלקים מהכלים עכ"ז נשאר רשימו מהאור בהכלים, וזהו בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי לברוא בהן וע"י יש מאין (שזהו ממה שנשאר מהארת הקו דוקא כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי ע"ש), וזהו בחי' הקיסטא דחיותא שנת' כאן. לכאו' הי' אפ"ל²⁰ שמה שנשארי' כגופא זהו

הערות

16. חיוהי קאי על האורות וגרמוהי. . הכלים : ראה אגה"ק רס"כ (קכט, סע"א). וראה גם תו"א בראשית ג, ב. לקו"ת ראה כז, ריש ע"ב. שה"ש נ, ג-ד. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שמו ואילך. וש"נ.
17. חכ' או חסד. . קאי על כלי החכ'. . אבל האור הוא שוה בכל הע"ס : ראה בכ"ז בארוכה בדרוש ג' שיטות באוה"ת ענינים ע' רנט ואילך. וש"נ. וע' רפה. וש"נ.
18. וכד אנת תסתלק. . כגופא בלא נשמתא : ראה בכ"ז בארוכה סידור עם דא"ח קסד, סע"ב ואילך. אוה"ת וירא (כרך ד) תשמב, א ואילך.
19. דבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי : ראה אגה"ק ביאור לס' ז"ך (קמז, ב). אוה"ת לך לך (כרך ב) תרעה, א. סה"מ תרכ"ט ע' פב. וש"נ. תרל"ג ח"א ע' קל. תרל"ד ע' לט. וע' קעה. מים רבים תרל"ו פי"ג (ע' יט). סה"מ תר"פ [לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] ע' י. לקו"ש חל"ב ע' 24. וש"נ.
20. לכאו' הי' אפ"ל. . שנשאר בשינה] : הגה"ה זו נרשמה בגוכתי"ק בצידי הגליון לאחרי פיסקא: והנה לפי הדמיון, וכנראה שייך כאן. [הגה"ה זו נרשמה בתחלה בגוכתי"ק בתור ביאור שני (לפיסקא: והנה לפי הדמיון), וז"ל: ”ועוי"ל ששורש הכלים הוא מבחי' הרשימו שנשאר בחלל הצמצום שלפני המשכת הקו". ואח"כ העביר ע"ז הקולמוס, וכתב: לכאו' הי' אפ"ל. . (כבפנים)]. וראה ד"ה זה תרס"ח שם שמעיר ע"ז: והנה במ"א מבואר דמה שאשתארו כגופא הוא מצד חיות הכלי עצמה ששרשה מהרשימו, וכאן מבואר שהוא מהאור המתלבש, ובאמת בהכרח לומר שיש בה גם מהאור המתלבש ע"כ. עיי"ש בארוכה. וראה עד"ז בד"ה זה עזר"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.