א'שנו

דברים דקים כו', ומ"מ מצד עצמיות הנפש אפי' היא ממדרי' התחתונה מאד ה"ה מ"מ נפש האלקית והיתה בטילה באוא"ס ממש כנר בפני אבוקה שזהו ביטול עליון מאד כו', ומצד ההעלם שבנשמות גם הנשמות היותר גבוהות אינם בערך כמו שהיו קודם, וכמ"ש בסש"ב פל"ז דגם צ"ג עובד ה' ביראה ואה"ר בתענוגים לא יגיע למעלת דביקותו בה' בדו"ר בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל כו', וכן הוא בנשמה כמו שירדה לבריאה לגבי הנשמה כמו שהיא באצי' כו', והיינו דגם נשמות דאצי' כמו שירדו לברי' אינם כמו באצי' כו' הגם שלא נשתנה מהותן להיות בבחי' נפרד כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ'). וכמו"כ בחי' משפיע הוא בחי' גילוי דכל המדרי' שבו הכל הוא בחי' גילוי, ומה שיש בו בחי' הצמצום הוא דבר שחוץ לעצמו דבעצם הוא בחי' גילוי כו', ולכן גם בכל הצמצומים הוא בבחי' גילוי אור כו', והמקבל הוא בחי' העלם דעצם מהותו הוא רק מה שהוא כלי לקבל והאור והגילוי הוא בו דבר נוסף על עצם מהותו כו', וממילא ה"ה מעלים על האור כו' (וגם לפי אמיתת הענין

דבחי' כלי לקבלה הוא דוקא בבחי' הביטול והעדר המציאות של הכלי כו' וכמשנת"ל ד"ה על ג' דברים כו' ושעי"ז מקבלת האור ביותר כו', וכמשנת"ל באורך בענין רצו"ש כו', ומ"מ ה"ז בחי' כלי שמעלמת על האור הן בעצם תפיסתה בהאור שאינו כמו שהוא בעצם והן בהשפעת האור שע"י הכלים כו' וכמשנת"ל). ולכן מבחי' ז"א עם היות שזהו מדרי' האחרונה שבאוא"ס ונק' סוף עולם הא"ס, מ"מ לא הי' אפשר להיות מזה מציאות העולמות, והתהוות המציאות הוא מבחי' המל' דוקא כו', שכן הוא גם כמו שהיו בבחי' שני המאה"ג מבו' במ"א שהי' מבחי' המל' ההתהוות בבחי' מציאת דבר, רק שהמציאות הי' אלקות, ובדוגמא כמו נשמות דבי"ע שהן אלקות ומ"מ הן בבחי' יש ודבר כו', וכן מה שע"י המל' (בבחי' מאה"ג) מאיר גילוי אלקות ה"ז מ"מ ע"י הצמצום והעלם באופן שיוכל להתקבל כו', וכמ"ש במ"א שזהו ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כו', דכשהתלמיד הוא קטן הרי בהכרח להעלים ממנו עומק השכל לגמרי, ובתלמיד גדול צריך להיות ג"כ בדרך קצרה דוקא דבאופן כזה יוכל לקבל כו', וזו היא ההשפעה והגילוי

אלקות שע"י בחי' מל' דגם כאשר נמשך גילוי אור הוא באופן כזה שיוכל להתקבל בנבראים כו', והיינו מפני שהמל' היא בחי' העלם כו'.

עוד יש הפרש גדול בין משפיע למקבל, דמשפיע הוא עצמי וטבעי והמקבל אינו עצמי כו', וזה בכמה ענינים דהנה המשפיע נעשה ממילא ומעצמו בבחי' משפיע והמקבל צריכים לעשותו בבחי' מקבל, וע"ד אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי דעם היותה בבחי' מקבל בעצם צריכים לעשותה בבחי' כלי קבלה כו', וכן הוא בהשפעת השכל צריך המקבל להיעשות כלי לקבל את אור השכל כו', והוא שהמשפיע עושה אותו לכלי לקבלה, וזה בב' אופנים או שזהו בבחי' שמאל דוחה דהמשפיע בשביל הקבלה שמבטש אותו ומרחקהו מאתו שמונע השפע מאתו, ועי"ז הוא הימין מקרבת בקבלת השפע ביותר כו' (או שהמקבל בעצמו משפיל א"ע בלי יצטרך להדחי' דהמשפיע עצמו כו' וכמ"ש במ"א), והאופן הב' הוא שדוקא ע"י גילוי אור יותר נעשה בחי' כלי לקבל כו', וכמו שלפעמים משפיע לו רב אור שכל עמוק ביותר ובהתגלות הפנימיות והעמקות שאינו לפי כלי מוחו, ועי"ז המקבל נופל בעצמותו (ער פאלט באי זיך זייער ארא() ונעשה כלי עי"ז כו' (והיינו כאשר כלי מוחו מגושמים וע"י גילוי אור שכל עמוק יותר מזדככים מהגשמתם כו'), והוא ג"כ