תרנא

בבחי' תפיסא באותיות כו', ובודאי שאין הגילוי שוה כמו באופן הא' מ"מ הרי מאיר אור השכל כו' (ובפ' הנ"ל נת' שזהו בחי' חיצוניות הכלים כו' דמ"מ באצי' הכל בבחי' צלם כו'), אך ענין הפרסא הוא כמו המשל שבא בדברים זרים לגמרי מן השכל, והרי ההרגשה הוא המשל שהוא לבוש זר לגמרי והאור השכל מתעלם לגמרי שאינו יודע אותו כלל כו', ומ"מ יש איזה התגלות ע"י המשל והוא כי המשל הוא לאור שכל עמוק שלא בערך שכלו, וכמו משלי שלמה שמצד עומק חכמתו לא הי' אפשר לבוא בהתגלות כ"א במשלים בענינים זרים כו', הרי עכ"פ יודע מזה שיש דבר שלמעלה מהשכל דלולא המשל לא הי' יודע כלל שיש דבר שלמעלה מהשכל שהרי אותו העומק א"א לבוא בלי משל, וא"כ לולא המשל לא היינו יודעים כלל שנמצא עומק כזה, וע"י המשל יודע שיש שכל עמוק שלמעלה מהשגת שכלו לגמרי כו' (כי יש אותיות שבאים בדרך שבירה שאין ע"י שום התגלות דבר מה, וכמו המתעסק בענינים שלמעלה משכלו ומעמיק בזה שיוכל לבוא מזה לידי שגעון ר"ל, ודבר המשוגע הוא חזרת האור למקורו והאותיות שלמעלה מן השכל נעשים

צירופים אחרים כו', והו"ע השבירה שהאור מסתלק והאותיות אינם מביאים שום התגלות כו', משא"כ בענין המשל שמביא עכ"פ איזה התגלות והוא שיודע שיש מה שלמעלה מהשכל כו'), אבל אין זה ידיעת השכל כלל גם לא מציאותו רק מה שיודע שנמצא אור שכל עמוק שלמעלה מן השכל כו' (ומה שיודע מן המשל את הנמשל אין זה כלל מהות השכל המתעלם בהמשל (ולעתיד יתגלה אמיתית הנמשל דמשלי שלמה כו', והו"ע טעמי תורה שיתגלו לעתיד וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו כו'), וכמו מהות אחר ממש כו', והוא בחי' אור של תולדה כו' והיינו מה שבא בבחי' קירוב מבחי' המל' להוות ולהחיות את הנבראים כו' שזהו כמהות אור אחר כו'). וכמו"כ הוא ענין הפרסא שעי"ז נראה מה שלמעלה מהשכל, והוא בחי' האין האלקי דמל' דאצי' המהווה את היש דרך מסך ופרסא שהוא בבחי' ריחוק ובבחי' הבדלה לגמרי מהנבראים דבי"ע כו', ונתהוו נבראים שבאין ערוך כלל לבחי' האין האלקי שזהו האותיות דיו"ד מאמרות דבחי' מל' דאצי' כו' (ענין השם שנת"ל פ' ש"ו נראה שזהו ג"כ ענין האין המהווה בבחי' ריחוק כו'), ומה שבא בבחי'

קירוב בנבראים הן האותיות דפרסאות והאור המאיר עי"ז (וכמו האור השכל המובן ע"י המשל) שזהו מהות אחר מהאור הקודם כו', והיינו שהאותיות יהי רקיע שנתהוו הרקיעים דבריאה אינם אותיות יהי רקיע שבבחי' מל' דאצי' אלא הן אותיות שבאו ע"י המסך בחי' הארה דהארה לבד כו'. ומכ"ז מובן איך שהתהוות הנבראים דבי"ע מאצי' הן בבחי' התחדשות גמורה כו' (ובד"כ גם בחי' כח הגבול בא בבחי' התחדשות כו', ובכ"מ שיכולים לומר כח הגילוי וכח הגבול הנה כח הגילוי אינו בבחי' התחדשות (רק שבשרשו הראשון הוא בבחי' עצם והתפשטות כמשי"ת), וכח הגבול הוא בבחי' התחדשות כו', ועיקר התחדשות ההגבלה בבחי' יש ומציאות ממש הוא בבי"ע כו'). ויש יתרון גדול בהתהוות יש מאין שיש בזה גדולת א"ס ב"ה הרבה יותר מבאצי' הנאצלים כו', להיות דבנאצלים אין שום התחדשות כ"א מן ההעלם לגילוי לבד כו', אבל בהתהוות הנבראים שזהו בבחי' התחדשות גמורה יש בזה יותר מגדולת א"ס ב"ה (ובאמת ענין ההתהוות זהו רק בכח העצמות כידוע ומבו' באגה"ק סי' ך') ונראה ונגלה בזה כח הא"ס ב"ה כו'. וזהו גדול ה' ומהולל מאד