א'קנט

כו', דהרי מה שהוא בבחי' העדר מציאות איך יהי' בבחי' מקור לדבר מה כו', וגם מצד מעלתו אינו בגדר מקור ליש, דהאור הדבוק במקורו ה"ה מעין מקורו ואינו בערך להיות בבחי' מקור ליש כו', ומה שנעשה בחי' מקור למציאות יש הוא בחי' הארה דהארה לבד, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו דגם בחי' שמו שהיא הארה לבד ה"ז בבחי' נשגב לבדו, ורק הודו על ארץ ושמים הודו וזיוו של שמו כו'. והענין הוא כמשנת"ל דיש שם העצם ושם הפעולה, דשם העצם הוא בבחי' גילוי מן העצם ודבוק ומיוחד בהעצם כו', ושם הפעולה הוא לפעול דבר שהוא חוץ לעצם כו', והן השמות דהוי' ואלקים דש' הוי' נק' שם העצם דעם היות שהוא רק שם וכמו אני ה' הוא שמי ה"ה בחי' שם העצם ונק' שמי המיוחד בי כו', וש' אלקים הוא שם הפעולה לבד וכמ"ש בראשית ברא אלקים כו', והרי ש' הוי' מתלבש בש' אלקים דעיקר ההתהוות הוא מש' הוי' כו' (ולכן כל הנבראים הגם שהתהוותם מש' אלקים יכולים להלל את ש' הוי' וכמ"ש יהללו את ש' הוי' כו'), הנה זהו רק הארה דהארה מש' הוי' המתלבשת בש' אלקים כו'. וההפרש בין הארה להארה

דהארה ידוע דהארה היא בבחי' דבקות כי כל אור הוא רק זיו והארה לבד לא עצמי ומ"מ הוא בבחי' דבקות כו' כנ"ל, והארה דהארה היא הארה נבדלת כו', ובד"כ הוא בחי' המל' שהיא בבחי' נבדל, וכידוע דכח ההתנשאות הוא כח נבדל מן העצם ובפרט בחי' ההתנשאות על עם כו' וכמשנת"ל, והיינו דבחי' המל' גם כמו שהיא באצי' היא בבחי' כח נבדל וכ"ש כמו שנעשה מקור לבי"ע כו'. והנה העיקר מה ששייך לומר שהוא בבחי' נבדל הוא בבחי' אותיות וכלים דמל' וכמו שבאים בהתגלות להוות כו' והן האותי' דעש"מ, שהן עד"מ הדבור שיוצא ונפרד מן האדם בהתגלות אל הזולת (דכמו שהן כלולים באדם בחמדת לבו או בשכלו ה"ה מיוחדים בו כו' וכמ"ש בסש"ב, ומ"מ גם זה אינו בבחי' יחוד ממש וכמו יחוד הכלים כו' וכמשנת"ל), דכמו"כ העש"מ שהו"ע בדבר ה' שמים נעשו כו' שזהו בבחי' נבדל כו'. אך כמו"כ גם האור המתלבש בזה הוא בבחי' נבדל מן העצם, וכמו אור השכל הבא באותי' הדבור ה"ה ג"כ בבחי' נפרד כו', וזהו דבחי' אור וכלי דמדת המל' הוא בבחי' הארה נבדלת כו' (וגם כמו שהוא באצי' ה"ז בבחי' כח

נבדל כו', וכנ"ל דגם האותי' הכלולים בחמדת הלב אינם בבחי' יחוד ממש, שזהו דמיון לבחי' הכלים דז"א דאצי' או בחי' המל' כמו שכלולה בז"א כו', אבל כמו שהיא בבחי' פרצוף בפ"ע ה"ז בבחי' נבדל כו'). והגם דכל כח אלקי גם אפי' במדרי' היותר תחתונה ה"ה בבחי' דבקות דאל"כ איך הוא כח אלקי כו', ובפרט בענין ההתהוות שצ"ל דוקא ע"י הדבקות במקורו כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ', הנה בענין הדביקות דכל כח אלקי מבו' במ"א שזה בבחי' התחדשות מה שמתחדש תמיד ממקורו כו', וכמו המחדש בכי"ו תמיד מע"ב, דזה שצ"ל ההתחדשות בכל יום ובכל עת ורגע ואינו נמשך החיות על משך זמן כו', הוא מפני שהחיות צ"ל בבחי' דבקות במקורו דאז דוקא הוא בבחי' אור וחיות כו', אבל הדבקות היא רק בדרך התחדשות לא בבחי' דבקות ממש כו', שכן הוא גם בכח אלקי המהווה שז"ע המחדש כו' מע"ב כו', ומה שההתהוות צ"ל דוקא מאור הדבוק במקורו, הנה באמת ההתהוות היא מבחי' האור שהוא דבוק, רק ההתהוות בפועל היא מהאור שבהתלבשות בבחי' מל' כו', וכמ"ש במ"א ד"ה ויצוום דההארה הנמשכת מאתו ית' להוות

בי"ע הוא ג"כ בבחי' מספר, ומבו' במ"א שזהו ההארה הנמשכת מהיחוד דאיהו וגרמוהי, אבל בחי' איהו בעצם שהוא עיקר המהווה והוא כל יכול שממנו נמשך להוות היש הגשמי זהו בלי מספר כו', והיינו שזהו ההארה שבבחי' דבקות כו', אבל האור