עדר

ו) ובכ"ז יובן מעלת המעשה שע"ז אמרו כל שמעשיו מרובין מחכמתו כו' דהנה כתי' אשר ברא אלקים לעשות וארז"ל לתקן, כי תכלית הירידה בהשתלשלות העולמות הוא רק כמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו דהיינו להיות ביטול היש, וזהו עיקר ענין עולם התיקון להיות יחוד והתכללות אורות וכלים, שהם דרך כלל בחי' אין ויש כי האורות הם בחי' הארות והמשכות א"ס ב"ה והם בבחי' ביטול, והכלים הם בחי' יש חו"ב חו"ג (ונודע כי גם באצי' ששם איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד היינו שבבחי' כלים דאצי' מתייחד בחי' איהו להיות חד בהון, אבל מ"מ אינו דומה לבחי' היחוד דאיהו וחיוהי שלכן נא' ב' פעמים חד, שאיהו וחיוהי הם חד באופן היותר נעלה רק שגם בבחי' גרמוהי הם בחי' הכלים ג"כ מתייחד בבחי' חד לברוא בהן וע"י בחי' בי"ע כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ולפי"ז יובן מש"נ כאן שהכלים דבי"ע הם בחי' יש, חו"ב חו"ג), והנה בעולם התהו לא יכלו הכלים להכיל את האורות דהיינו שלא הי' היש נכלל ובטל אל האין, ועיקר ענין עולם התיקון הוא להיות התכללות האורות עם הכלים וכן להיות התכללות חו"ג שמאלא וימינא שהוא בחי' ביטול היש לאין, וכ"ז מפני שכך עלה ברצונו להיות נח"ר בביטול היש ואתכפיא דסט"א.

וזהו צחוק עשה לי אלקים שמדת אלקים והצמצום להיות יש מאין הוא בשביל בחי' צחוק שיהי' לע"ל כל השומע יצחק לי לע"ל בביטול היש, והיינו ע"י עסק תורתינו ועבודתינו בקיום המצות כל ימינו שעיקר כוונת המצות בסור מרע ועשה טוב להיות בחי' בטל רצונך מפני רצונו, ועי"ז נעשה ביטול היש בכל יום מעט מעט. וגם כי ע"י המצות שהם רצון העליון ממשיכים בחי' גילוי א"ס ב"ה דהיינו המשכת בעל הרצון, והכח הזה במצות הוא לפי שנשפלו במעשה וסוף מעשה במחשבה תחלה, ובלימוד התורה עקימת שפתיים הוי מעשה, וזהו צחוק עשה לי אלקים שם אלקים דוקא הגורם להיות בחי' יש הוא העושה צחוק ותענוג למעלה ע"י הביטול שהיש בטל אח"כ. וזהו לויתן זה