א'תנו

תהלה היינו מפני שאין היראה אצלם בשלימות כו' (וזהו מפני שאינו מאיר בהם בחי' גילוי המהות דאצי' כו' וכמשי"ת), וכ"ש בנבראים שהגוף שלהם מד' יסודות כו'. אמנם בבחי' ירושלים שהיא בחי' מל' דקדושה שהיא בחי' אלקות ממש שם הוא שלימות היראה כו', והיינו בבחי' המל' כמו שהיא באצי' דבאצי' מאיר מהות אלקות, והיינו דהארת הקו שמאיר באצי' הוא בבחי' גילוי המהות בכללות עולם האצי' גם בבחי' מל' שז"ע אבא עילאה מקננא באצי' כו' (ובד"כ בחי' המל' כמו שהיא באצי' הוא בחי' פנימיות המל' כו'), וע"כ שם הוא בחי' שלימות היראה כו'. והנשמות כמו שהן למעלה בבחי' אצי' נק' בנות ירושלים שהן ג"כ בבחי' שלימות היראה כו', והעיקר הוא בנשמות שהן בבחי' עיבור במל' כו', וכידוע שיש עיבור ולידה בנשמות דבבחי' עיבור היא כלולה ומיוחדת בבחי' המל', וכמו עד"מ העובר בבטן האם הרי אמרו עובר ירך אמו הוא כא' מאברי' מתאחד עמה כו', וגם אמרו שהולד במעי אמו אוכל מה שאמו אוכלת כו', אבל לאחר שנולד ויוצא לאויר העולם ה"ה נבדל מאמו ונעשה ברי' בפ"ע במציאות בלתי

קשור ואחוז באמו כו', וכמו"כ הוא הדוגמא בנשמות כשהן בבחי' עיבור הוא שהנשמה כלולה ומיוחדת בבחי' פנימיות הכלים דמל' בבחי' התאחדות ממש וכמו דבר א' כו', וגם אוכל מה שאמו אוכלת דהיינו שבחי' הארת הקו שמאיר בע"ס דאצי' מאיר גם בהנשמה שהיא ניזנת ג"כ באותו האור והגילוי כו'. ולידת הנשמות הוא שנעשית בבחי' בריאה בפ"ע בבחי' מהות ומציאות דבר במוחין ומדות להשיג אלקות והיא בבחי' נשמה אלקית, אבל היא יצאה ונפרדה מבחי' מל' כמו הולד שנבדל מאמו כו', והיינו דגם נשמות דאצי' ה"ה מרוחקים מן הקו כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' שכבר יצאו ונפרדו מהכלים שבהם מאיר הקו מאוא"ס ב"ה כו', ומכ"ש כמו שנעשית נשמה בעולם הבריאה כו'.

והענין הוא שהרי יש הפרש בין אצי' לבריאה גם לבחי' אצי' שבבריאה, שהרי יש מסך מבדיל בין אצי' לבריאה, והקו הנמשך מאוא"ס מאיר בכל עולם האצי' עד הפרסא ושם מסתיים האור ואינו מאיר בברי' מפני הפרסא המפסקת כו', ומה שמאיר דרך הפרסא ה"ז בחי' הארה דהארה שהיא הארה נבדלת שבאין ערוך לגבי עצם האור כו', וגם מה שמאיר אור להדיא בבקיעת הפרסא ונק' אצי' שבברי' כו', והיינו בחי' הכלים דמל' שנעשים נר"ן לבי"ע שזהו בחי' אלקות דאצי', ומבו' באגה"ק שם שמאיר בהם גם אור הקו כו', מ"מ אין זה כמו גילוי אור הקו שמאיר באצי' כו', וכמו שנת"ל (ד"ה ויהי ביום השמיני) דכלים דאצי' כמו שנמשכים בבי"ע נעשים בבחי' ריבוי הכלים ומיעוט האור כו' (ועמ"ש אח"כ בד"ה אדם כי יהי'). וגם יש בזה הפרש דבאצי' האור בכל הע"ס כשהן בהתכללות והתאחדות כו', משא"כ כשנמשכים בבי"ע ה"ז למדרי' פרטיות כו'. וע"ד שא' אכל בי עשרה שכינתא שריא דאעפ"י שגם באחד יש השראת השכינה וכמ"ש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א כו' להיות שכאו"א הוא חלק אלקה כו', אך זהו דרך פרט

לאור חלק ניצוץ נשמתו בלבד, וגם שהוא צ"ג ויחיד בדורו כנשמת משה (הגם שהי' נשמה כללית מ"מ הוא לעצמו יחיד הוא כו'), מ"מ בעשרה דוקא שכינה שורה כו' משום דבעשרה דוקא שהם נגד ע"ס דאצי' בציור קומה שלימה שם שורה כללות אוא"ס שבע"ס דאצי' דאיהו וחיוהי חד כו'. וכמו"כ בספי' דאצי' גופא דבאצי' הוא כל הע"ס בהתאחדות מאיר בהם עצם האור כו', וי"ל שזהו בחי' האור העולה על כולנה שנת"ל שזהו בע"ס הגנוזות ששם כל הע"ס הן בהתאחדות ממש משא"כ כשנמשך