שעז

ממוזגים לאין מספר ממש, נמצא ששני הפי' שבתיבת ומספר אמת, והיינו שהוא בגדר מספר לפי שמתחלק לבחי' שונות אבל מ"מ הוא אין מספר. והכח הזה להיות נמשך בחי' המספר לאין מספר נמשך מבחי' מקור אור התורה ומצות קודם שנתחלק לתרי"ג בחי' וחלקים בבחי' אדם העליון שעל הכסא שעש"ז נק' התורה אדם, דמקור האור הוא בחי' א"ס ממש לכך יכול לפעול ישועות ג"כ בבחי' שנתחלקו בבחי' מספר להיות ריבוי אורות לאין מספר ממש (וי"ל שזהו כאשר מאיר תוס' אור מבחי' חד ארחא דפלגותא דשערי שבגלגלתא שממנה מתפשטי' תרי"ג ארחין בז"א כמ"ש באד"ר דקך"ט ע"א ובאגה"ק סי' ך', אז נעשה יחוד וזיווג המדות דז"א להיות ג"כ בלי מספר). ובזה יובן כח של המוצא דין חדש מש"ס ופוסקים שעי"ז נעשה המשכה מבחי' אין מספר לבחי' מספר שיהי' נעשה מבחי' מספר לבחי' אין מספר והיינו ע"י ההמשכה ממקור אור התומ"צ הצפון וגנוז שהוא בחי' א"ס ממש כו'.

וזהו לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, שגם בחי' חפץ הוי' הם המצות שנק' חפץ הוי' שנא' ה' חפץ למען צדקו (י"ל צדקו שגם חפץ זה בשרשו ומקורו הוא רק צדקה שעשה הוי', שהרי בעצמותו אינו נוגע כלל ואם צדקת כו' כ"א זהו בדרך צדקה לבד) הנה גם הם בהיותם תחת השמי' הם בבחי' עת וזמן, וכמו שיש מצות התלויות בזמן דוקא כמו שופר וד' מינים שבלולב וסוכה ודומיהן להיותם מצות המל' שהוא שורש הזמן. וגם בבחי' רמ"ח איברין דז"א ה"ה ג"כ בבחי' מספר להיותם תחת השמים, כי שמים הוא שם מים ונודע מענין אור מים רקיע שגם בז"א י"ל שבחי' מים רקיע הוא למעלה מבחי' מה שט"ס דז"א מתחלקי' לרמ"ח איברי', וגם מבטן מי יצא הקרח הוא בחי' הרקיע שעל גבי חיוון עילאין הוא מדות דז"א, ולכן היותם תחת השמים מחמת ג' טעמים הנ"ל ה"ה בבחי' זמן וגם בבחי' מספר, ומ"מ בהאיר בהם תוס' אור מבחי' חד ארחא הנ"ל (או שע"י חידוש ההלכה מתוסף תוס' אור גם בבחי' חד ארחא ג"כ מא"ס ממש) עי"ז הם בלי מספר כנ"ל.

[ויש להביא ראי' לזה ממ"ש ועלמות אין מספר שע"י חידוד ההלכה עד שיצא דין חדש עי"ז נמשך בלי מספר גם בזיווג המדות דז"א הגם שזהו ע"י חידוד השכל בי"ג מדות שהתו' נדרשת שהוא ממוחין דז"א, אלא שבחי' מוחין