א'קסב

הוא ואין זולתו וזו היא מדרי' החכ' כו', והיינו שבחכ' מאיר איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו כו', וכן הוא בכללות האצי' דאבא עילאה מקננא באצי' כו' (ובאצי' הוא בחי' אין זולתו ולמעלה מאצי' הוא בבחי' אפס בלעדו כו', להיות דאצי' הוא בחי' התגלות האור מאוא"ס המאציל בחי' הפרשת הארה שזהו בחי' יציאה והתגלות חוץ לעצמותו כבי' ה"ז בבחי' הביטול דאין כו', ולמעלה מאצי' שזהו כמו שהאור כלול בעצמותו עדיין הביטול הוא בבחי' אפס כו' וכמ"ש במ"א). וד"ת הוא מאצי' לבי"ע שהן בבחי' יש ממש, וע"כ הכח האלקי שהוא מקור ליש הוא בחי' הארה דהארה לבד כו', שזהו בחי' המל' שבנינה מהגבורות וצמצום שהאור מתצמצם ומתעלם בבחי' העלם אחר העלם כו', וע"כ בנבראים דבי"ע וגם במקור התהוותם הוא בחי' ד"ת שלמטה יש ולמעלה אין כו' וכמשנת"ל. אמנם באמת יש ב' דעות הנ"ל דד"ע וד"ת גם מן המאציל אל הנאצלים, והענין הוא דהנה גם אצי' נק' בשם עולם וכידוע שיש ד' עולמות כנגד ד' אותיות הוי' והן ד' עולמות אבי"ע שגם אצי' הוא עולם כו' (ובס' הד"מ סי' קנ"ב ד"פ ע"א כ'

דבעולם אצי' יש אדה"ע כלול מאורות וכלים כו' ובחי' זו היא העיקרית ונק' פנימי' העולמות כו', ועוד יש בחי' שנית והיא עולם האצי' עצמו הנחלק בז' היכלות שבתוכם עומד אדה"ע (וכ"ה בע"ח שמ"א פ"ד), והעולם וההיכלות נק' חיצוני' העולמות כו', והיינו דבאצי' גופא בחי' ההיכלות הוא חיצוניות העולם דאצי' (ובאגה"ק סי' כ' כ' דהיכלות דאצי' הן בחי' נברא), והאורות והכלים הן בחי' פנימי' העולם דאצי' אבל ג"ז הוא בחי' עולם כו' (ובע"ס עצמן זהו בחי' חיצוניותן כו' וכמשי"ת), ובדרוש ג' מיני אדם מבו' דהכלים הן ג' מדרי' והן התלת עלמין שבזהר פ' שלח, והאור הוא ד' מדרי' והמדרי' הד' היא בחי' אצי' שזהו בחי' אור שלמע' מכלים, והתלת עלמין הן בי"ע כו', זהו בכללות ההשתל' שהן ג' בחי' אדם ג' עולמות בי"ע (דעולם האצי' הוא בחי' עשי' כו') ואצי' דכללות הוא האוא"ס שלפני הצמצום כו', ובעולם אצי' הפרטי' ג' בחי' בי"ע הן בינה ז"א ומל' דבחי' האורות והכלים הן הג' בחי' בי"ע שבאצי' ובחי' החכ' היא בחי' אצי' שבאצי' שלמע' מהכלים כו' כמבו' שם, והכוונה נר'

שזהו בחי' פנימי' החכ' והוא בחי' אוא"ס השורה בחכ' (עמשנת"ל ד"ה אלה מסעי) שזהו למעלה מבחי' עולם כו', אבל חיצוני' החכ' ובינה וז"א ומל' שהן בבחי' אורות וכלים ה"ה בבחי' עולם כו'), ועולם הוא ל' העלם, ולכאו' מאחר שאצי' הוא אלקות היאך יתכן לקרותו בשם עולם שזה יתייחס לבחי' הנברא ובע"ג ותכלית כו', ובאמת הרי גם באצי' יש ע"ס בבחי' מציאות, וכידוע דבאצי' יש בחי' מוחין ומדות ונת"ל (ד"ה אלה הדברים) דחו"ב דאצי' הן בבחי' גדר מיוחד כו' ה"ז בחי' הגבלה וכ"ש בערך הא"ס כו', ובפרקי היכלות אי' שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים פרסאות וידוע דיוצר בראשית זהו בחי' ז"א דאצי' כו' ואו' ע"ז שיעור קומה כו', וגם ממה שא' שבאצי' איהו וחיוהי חד הרי מובן דבחי' חיוהי אינו בחי' איהו רק שבחי' איהו מתייחד עם חיוהי כו', וגם בחי' איהו אין זה בחי' עצמות כ"א בחי' אור וגילוי מן העצמות כו' וא"כ גם האורות דאצי' הן בחי' הארה דהארה כו'.

אך הענין הוא דהנה במא' דפתח אלי' אומר אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין כו', וצ"ל מהו"ע דאפיקת עשר תקונין דבתחלה או' אנת הוא חד כו' אנת הוא עילאין כו', וכאן או' אנת הוא דאפיקת כו',