ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"עהמשך תער"בחלק ראשוןבס"ד. ש"פ מטו"מ, תרד"עתקס

תקס

הוא הביטול, וכמו הרגש האלקות בתושב"כ שזהו הרגש מציאות העצמות, והוא ביטול דמ"ה, והביטול הוא בכאו"א מפני שזהו העצמות שבא בבחי' בקיעה.

רעו) והנה נת"ל פרנ"ט ואח"ז דיש ב' מיני התכללות הא' מצד החלישות והוא שכל ספי' נותנת מקום להספי' ההפכי' כו', והתכללות זאת הוא מצד הביטול בהאור שלא יהי' בתוקף (כמו אורות דתהו כו') כ"א יהי' בבחי' מיעוט וחלישות כו', והב' הוא ההתכללות שיקבלו זמ"ז שזהו אמיתת ההתכללות שכולם הן דבר א' מבלי אשר ימצא ראש וסוף כו', וזהו בעיקר מצד הכלים כו'. וי"ל דהתכללות זאת היא מבחי' עצמות א"ס דוקא, דהנה שלימות העצמות הוא שנושא הכל כבי', והכל הוא בבחי' אחדות פשוטה ממש כו', וכמ"ש במ"א דאמיתית שם הא"ס שייך רק בעצמות דפי' א"ס הוא שלילת כל הגדרה איזה הגדרה שיהי' והיינו גם גדר הבלי גבול כו', והוא שלילת החיוב ושלילת השלילה שלילת הגבול ושלילת הבל"ג כו', דזה שייך בבחי' עצמות דוקא, דהנה האור והגילוי מן העצמות הוא בבחי' בל"ג והיינו שהוא מושלל מענין ההגבלה כו' (ובזה פי' א"ס הוא בלי גבול כו') דלהיות שענין הגבלה באור ה"ז בחי' הגבלה והגדרה ממש (עם היות שאין זה כמו ההגבלה בבחי' מציאות דבר וכמו הכלים כו' מ"מ ה"ז בבחי'

הגדרה וכמו גדר החכמה וגדר החסד כו', וגם במדרי' היותר גבוהות שהחכ' אינה חכ' כלל וכן החסד אינו חסד כלל מ"מ אין החכ' חסד ולא החסד חכ' וכן אין החסד גבו' כו'), והבלי גבול הוא שמושלל מהגדרה וע"כ הוא בבחי' פשיטות לגמרי שאין בו בחי' הגבול כלל כו', אבל אין זה שלימות שהרי חסר הוא מענין ההגבלה כו', אמנם שלימות העצמות הוא שנושא את הכל והכל אינו בבחי' מציאות כלל וכלל ח"ו, וכמו כללות מציאות העצמות דהאמונה הראשונה היא מציאות הבורא ית' וכמ"ש הרמב"ם יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם אלוק' מצוי כו' (וכ' ע"ז לידע מפני שבאמת הידיעה והשכל מכריח את מציאות הבורא דמהבריאה בהכרח שיש בורא שמציאותו מעצמותו דוקא וכמ"ש במ"א, וזהו שא' יסוד היסודות היא האמונה ועמוד החכמות היא הידיעה כו'), הרי זהו שנמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא כו', כמו"כ כל מה שנושא בעצמו ה"ז בבחי' בלתי מציאות נמצא כו', וזהו אמיתית השלימות שנמצא הכל ואין שם בחי' הריבוי כלל ח"ו וח"ו כ"א הכל בבחי' אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות לגמרי כו'. וכן הוא

ההתכללות שמצד הכלים שנמצאים מדרי' פרטיות וכולם מקבלים זמ"ז דהיינו שאין שלימות למדרי' האחת בלי האחרת וע"י המדרי' האחרת היא נשלמת, וא"כ הרי כולם ביחד דוקא כשהן מקבלים זמ"ז אז דוקא כל אחת היא בבחי' שלימות בעצמה וכולם יחד הן דבר אחד שלם, והאחדות היא מבלי אשר ימצא בהם ראש וסוף כלל כו', וה"ז כמו שלימות העצמות שנושא הכל והוא בבחי' אחדות פשוטה ממש כו' (וי"ל דכשם דבענין ההתהוות הרי אמיתית ההתהוות הוא מהעצמות דוקא וכמ"ש באגה"ק סי' ך' דא"ס שמציאותו מעצמותו כו' הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות כו', כמו"כ בענין ההתכללות אמיתית ענין ההתכללות שלהם היא מהעצמות דוקא כו', וכמו"כ יהי' לעתיד הביטול במציאות היש בבחי' אין עוד דוקא כו' וכמ"ש במ"א).

קיצור. והנה נת' דהתכללות בהאור הוא בבחי' נתינת מקום מצד הביטול, וההתכללות בכלים הוא שמקבלים זמ"ז, וי"ל שזהו מבחי' העצמות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.