א'שסה

ומקרא בעשי' (ואי' בפע"ח שם דתלמוד שבברי' הוא פי' המשניות והמשא ומתן ופלפול, אבל הדינין שבתלמוד ושאר המימרות שאינם בי' על המשנה הן בכלל משנה), ושם דהכל הן בנוק' רק שתלמוד הוא בחי' מל' דברי' ומשנה בחי' ו"ק דמל' דיצי' כו', ובמ"א אי' דמקרא משנה ותלמוד הן חב"ד חג"ת נה"י דאצי', היינו מקרא חב"ד דאצי' משנה חג"ת ותלמוד נה"י דאצי'. אך הענין דהנה אי' בע"ח דבחי' חב"ד חג"ת נה"י כלולים ג"כ מיו"ד, והיינו שבבחי' חב"ד יש ג"כ חג"ת שבחב"ד ונה"י שבחב"ד, וכן בחג"ת יש חב"ד ונה"י, ומבחי' נה"י שבחב"ד נמשך חב"ד שבנה"י ומנה"י שבחג"ת נמשך חג"ת שבנה"י, נמצא גם נה"י כלול מיו"ד, רק כשהן דרך כלל והתלבשות זב"ז אזי ד"כ נק' חב"ד חג"ת נה"י, אבל באמת כל בחי' בפ"ע כלולה מיו"ד (וביאור ענינם מבו' בכ"ד דהחכ' שבחב"ד הוא עצם השכלת והשגת הענין כו', והמדות הן ההתפעלות שכלי מה שמתפעל בשכלו על הענין האלקי כו', ונה"י הוא בחי' ההשפעה שלבר מגופא והוא כמו הבכן כו' (ובפרטיות יש בזה כמה מדרי' ועמשנת"ל בענין עי"מ כו'). וכמו"כ בחג"ת יש

בחי' חב"ד שהוא הטעם של המדה כמו במדת החסד מצד האהבה כו', וחג"ת הוא עצם החסד מפני שהוא טוב בעצם, ונה"י הוא שבא בדרך נצחון והסכם בלבד כו', או שנה"י הוא בחי' ההשפעה בפועל כו'. וכן בנה"י שהן כלי ההשפעה הרי יש בהם השפעת בחי' חב"ד וחג"ת כו', ובפרטיות בחי' חב"ד וחג"ת שבהם הוא כמו בנצח שהוא ההסכם יש בזה ב' מדרי', הא' הסכם הבא לאחר המדה שעפ"י טו"ד וכמו הרשימו שנשאר על כל היום מהעבודה דתפלה בהתבוננות והתעוררות אהוי"ר שא"א להיות כל היום רק נשאר הסכם חזק להיות סו"מ וע"ט בפו"מ, שההסכם הזה יש בו חיות מהמדה והמוחין כו', והב' הוא הסכם בלבד שהסכים בלבו להיות סו"מ וע"ט בפו"מ דהגם שהוא בתוקף מ"מ אין בזה אור וחיות כו', וכמו"כ בהוד יש הודאה שמצד הטעם והשגה ויש הודאה שאין בזה השגה כלל כו' וכמ"ש בסי' בדרוש ל"ג בעומר). ולכן הן שלשים כלים דאצי' (ובכללות הן ג' בחי' אדם פנימי אמצעי וחיצון והן ג' מדרי בז"א, פרצוף החיצון בכללות הוא בחי' נה"י וכלול מע"ס, והאמצעי הוא בחי' חג"ת וג"כ כלול מע"ס, ואדם פנימי הוא בחי' חב"ד

הכלול ג"כ מע"ס כו' ועמ"ש בע"ח שער המוחין ושער פנימיות וחיצוניות, וזהו בחי' ל' כלים דאצי' בחי' פנימי ואמצעי וחיצון שהן רת"ס כו'), שמהם נעשה בנין הנוק' להוות ולהחיות בי"ע בע"ס בכל עולם דבי"ע (יו"ד כלים פנימיים שהן חב"ד בעולם הברי' והאמצעים ביצי' והחיצונים בעשי' והן בחי' חג"ת נה"י כו', ובאגה"ק סי' ך' ובד"ה להבין מ"ש בפע"ח שהן בחי' אור הנשמה דבי"ע כו').

ועפי"ז יובן מ"ש בפע"ח דמקרא בעשי', דהנה זאת ודאי דמקרא הוא מבחי' חב"ד דאצי' וכמ"ש ותמלא כדה ותעל היינו כ"ד ספרי דאורייתא נשאבו מים החכ' דאצי' כו', וכמא' אורייתא מחכ' נפקית כו' ואלפיים שנה קדמה תורה לעולם שהן אלפך חכ' ואלפך בינה כו' כנודע (ובאמת כן הוא בכללות התורה שהיא מבחי' חו"ב, וצ"ל דמקרא בחי' חב"ד שבחב"ד ומשנה בחי' חג"ת כו' וזהו בכללות, ובפרטיות תושב"כ בחב"ד דאצי' ותושבע"פ בחג"ת ונה"י כו'), אך מפני שהיא ממקום נעלה מאד דיסודתה בהררי קדש בחי' ח"ע דוהחכ' מאין תמצא שהחכ' היא ג"כ בחי' אין ולמעלה מהשגה כו' (עמ"ש בלקו"ת פ' צו ד"ה מצה זו), א"כ אין יכול לבוא בהתגלות שום השגה רק בא הגילוי דוקא בעשי' ממש, וכמו שאנו רואין שיש הרבה סיפורי מעשיות בתורה שהן תורה ממש