א'תסט
תתפעל הנפש שבבו"ד היינו בחי' הרוחני שבגשמי מעונג וצער רוחני שבעצם הנפש שבלתי מלובשת כלל בגוף כו' (רק לפרקים כמו הלב יודע מרת נפשו וכן מעונג שבהעלם דמקיף כו') (ויש לקרב זאת ממה שאנו רואין דכאשר האדם הוא באיזה טרדא כמו בטרדת השכל וכה"ג אינו מרגיש בכאב בא' מאבריו, הרי בשעה שהנפש למעלה מהתלבשות בגשם הגוף אינו מרגיש כ"כ את מקרי הגוף כו', וכן מובן מזה שהתפעלות המדות שבלב מהשגת השכל הוא ע"י הדעת דוקא שהוא דעת המתפשט המביא וממשיך אותו למטה להתפעל בהמדה, ולולא ההתקשרות שע"י הדעת הרי לא יתפעל בזה כו' וכמ"ש במ"א, הרי מזה יובן דהתפעלות הנפש ממקרי הגוף הוא רק ברוחניות הנפש המתלבש בהדם לא בעצם הרוחני של הנפש כו') (והנה ברוחניות י"ל ג"כ דמה שהנשמה נמשכת אחר הגוף זהו מדרי' תחתונות שבנשמה, וכמ"ש בלק"ת להבין ע' הפ' מי אל כמוך דנשמה שהיא ממדרי' תחתונה שנק' גסות הרוח ה"ה מלובשת מאד כו', ובמ"א דמ"ש נפש כי תחטא הוא בנשמה דבי"ע עצמן אבל נשמה שהיא מבחי' אצי' שבבי"ע אינן שייכים לחטא ועון ח"ו וכ"ש נשמות דאצי'
ממש, וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דמדרי' האצי' מסתלקות בעת החטא כו'. אמנם לפעול בנה"ב הבירור ותיקון ובד"כ הביטול וכמו לאהבה בכל לבבך כו', עם היות שי"ל שזהו ג"כ העיקר בנשמות דבי"ע דנשמות אלו הוא שעיקר ירידתם היא בשביל הבירור בדרך מלמטלמ"ע דהיינו בבחי' תפיסא והתלבשות בהנשמה כו', משא"כ בנשמות הגבוהות שענין הבירור שלהם הוא בדרך מלמעלמ"ט כו', וכמשנת"ל בכ"ד דנשמות הן שנתפסים בגשם ונק' עובדי ה' בגופם, ונשמות הגבוהות ובפרט נשמות דאצי' אינם נתפסים בגשם והן בבחי' עובדי ה' בנשמתן כו'. וכמו ההפרש בעבודה דחול ודשבת שהעבודה דחול היא בענין הבירורים, משא"כ בשבת דבורר אסור כו' דאז הוא עבודת הנשמה עצמה כו' (ועמשנת"ל בענין בורר אוכל מתוך הפסולת ובורר אוכל מתוך אוכל כו'), וידוע דשבת הוא בחי' אצי' כו', ומ"מ גם נשמות דאצי' עושים בירור ותיקון הגוף ונה"ב כו', והיינו בנשמה המלובשת בגוף שזהו בחי' נר"ן שבנשמה כו'. אבל בחי' הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף הרי אינו נרגש בגוף כו', והיינו מה דמזלי' חזי שהנשמה רואה למעלה אין זה בא
בהרגש הגוף רק בהעלם ובבחי' מקיף וכמו הרהורי תשובה שנופלים לאדם פתאום כו' כנודע, ובזה יש ג"כ חלוקי מדרי' באופן ההרגש כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ התגלות הנשמה בבחי' אה"ר פועל בהגוף ונה"ב בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא כו' כמשנת"ל, והוא בבחי' מלמעלמ"ט כו').
והדוגמא מכ"ז יובן בנשמה הכללית שהוא מל' דאצי' בעולמות שנק' אלקים חיים בגילוי אור וחיות בתוך כ"ע בבחי' כח הפועל בנפעל כו', שמזה מוכרח שיש בזה שינוי והתפעלות, וכמ"ש מחטו לי חסר א' שהוא כמחט בבשר החי כו', וכמא' דוחק רגלי השכינה כו' וכידוע שע"י העוונות נעשה פגמים למעלה כו' שזהו בבחי' אברים דשכינתא כו', וכמו עיני ה' אזני ה' שהן מלאכים שנק' אברי דשכינתא כמשנת"ל, דהארת המל' שע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע מתלבשת בהם כו', והן בחי' כחות אלקים ממוצעים להמשיך השפע מעולם לעולם והן בחי' כלים החיצונים כו'. אבל מסטרא דשכינה אמר כי לא ראיתם כל תמונה דאדם כו' והיינו בחי' מל' דאצי' כמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.