תרפד
שלג) ולבד זאת הנה מובן כן מהתמדת הקיום שבעולם כו', שעז"נ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם כו' מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר כו', וקאי על צבא מעלה שהן כולם במספר וכמו מחנה מיכאל קפ"ו אלף מחנות וכתי' אלף אלפים ישמשוני וריבו ריבבן כו', והגם שאמרז"ל שכ"ז גדוד א' ולגדודיו אין מספר, הרי אין הכוונה בזה שהן בבחי' בלי גבול רק שהן בבחי' מספר אשר לא יספר כו' (ואמרז"ל שזהו בזמן שבהמק"ד קיים כו' ואח"כ נתמעטה כבי' פמלי' ש"מ כו' והיינו כנ"ל), אבל בעצם הן בבחי' מספר כו', והיינו שהן מובדלים במקום כו', וכידוע שהמלאכים מובדלים זמ"ז בערכם ומעלתם והיינו השגתם שזהו המקום שלהם כו' וכמ"ש הרמב"ם בה' יסוה"ת, ומאחר שהן מוגבלים במקום בהכרח שיהיו מוגבלים גם בזמן דזמן ומקום שניהם מחודשים כו'. ומ"מ אומר מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר שהן קיימין באיש כו', דצבא מטה קיימין במין שלא יפסד מין א' מדצח"מ וצבא מעלה קיימין באיש כו', ובהכרח שאין שזה מצד עצמן, דמצ"ע ה"ה נפסדים, דמאחר שהן הווים
שהרי א"א לומר שמציאותם מעצמותם שהרי הן מציאות יש ואיך אפשר להיות שהיש יהי' מציאותו מעצמותו כו', רק הפלא הוא בהתהוות היש שההתהוות היא באופן כזה כאילו אין לו מקור, והיינו דבהרגשתו אינו מרגיש כלל שיש מקור המהווה אותו כו', וז"ש באגה"ק סי' ך' דא"ס שמציאותו מעצמותו בלי שום עילה שקדמה לו ח"ו הוא לבדו ביכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט בלי שום עילה וסיבה שקדמה ליש הזה כו', היינו שתהי' התהוות שלא בהדרגה בבחי' עו"ע כו', אבל זאת א"א לומר שמציאות יש יהי' מציאותו מעצמותו (דמה שמציאותו מעצמותו הוא שנמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא כו'), וגם הרי מציאותם הוא ע"י הרכבה שמורכבים מד' יסודות ומגוף ונפש, וכל דבר המורכב א"א שיהי' מציאותו מעצמותו שהרי צריך עוד דבר כו', ומאחר שהן הווים הרי צ"ל נפסדים דכל הווה נפסד כו' דכל יש לו תחלה יש לו תכלה כו', וכן כל המורכב סופו להפרד כו', וזאת ודאי שאפשר שיפרד וכל האפשרי במין א"א שלא יהי' כו' כמ"ש הרמב"ם ז"ל, וא"כ הי' צריך להיות בהם הפסידות. ומ"מ אי' בירושלמי ע"פ אלה תולדות
השמים והארץ בהבראם שהן חזקים כיום הבראם שאין בהם הפסידות כלל כו', וכמש"א יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים כו', וכתי' ויעמידם לעד לעולם שעומדים בבחי' קיום כל השית אלפי שני ואין בהם שום הפסידות כלל, וכידוע שהמלאכים אין בהם תשישות כח כו', ומ"ש יוצר משרתים שנוצרים וכלים בכ"י, זהו שנכללים בבחי' מל' ואין זה ענין הפסידות כ"א שעולים במדרי' עליונה יותר, וזה ע"י עבודת האדם וכמ"ש מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם שע"י עבודת האדם נבראים מלאכים ונכללים בבחי' העלאת מ"ן בבחי' מל', ואין זה כמו הושיט הקב"ה כו' ושרפן שזהו שנפסדו לגמרי והוא בדרך עונש כו', אבל מה שנכללים בבחי' מל' אין זה הפסידות ח"ו כ"א הוא בבחי' עלי' כו', וגם ידוע שזהו מלאכים שמתהווים מבירורי הניצוצות וכמ"ש במ"א, והמלאכים שנבראו בשימ"ב הן עומדים תמיד כו', וכן השמים והארץ הן חזקים כיום הבראם כו'. וזה רק מהכח האלקי שבהם שהוא נצחי, וכמ"ש ודבר אלקינו יקום לעולם כו', שהכח הוא נצחי מפני שדבוק במקורו, ועי"ז הוא הנצחיות בנבראים כו'. ומשארז"ל שית אלפי כו' וחד חרוב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.