שעח

אלו בז"א הוא מהשפעת או"א ועוד נעלה יותר (כמדומה שכן מבואר באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי) וזהו בחי' שמים, והתרי"ג מצות עצמן הם מט"ס דז"א].

וא"ו) וכ"ז הוא בחי' ישראל שהוא מעלת ומדריגת הצדיקי' ההולכים בעבודתם בתומ"צ כל ימיהם ולא פגם בשום דבר שאז הוא בשם ישראל יכונה ע"ש שר אל או ישר אל ע"ד שאה"כ (קהלת ז' כ"ט) אשר עשה האלקי' את האדם ישר ופי' בספרי הובא בילקוט רמז תתקע"ז האדם ישר הה"ד אל אמונה ואין עול שלא ברא בני אדם להיות רשעי' אלא צדיקים, והיינו ע"י קיום התומ"צ שעש"ז נק' צדיק. וזהו רובע ל' ארבעה שע"י ירידת הנשמה בגוף הנה אף זה דאף עשיתיו מרבה בחי' רביעית מה שלא הי' בנשמה קודם ירידתה להתלבש בגוף, והיינו ע"י קיום התומ"צ גשמיים באתכפיא ואתהפכא חושך דנה"ב לאור, שהוא בעבודה כמשנת"ל שע"י פקידת הארץ דנש"י במי גשמי' דמעשה המצות מרביע את הארץ להוליד צמאון ותשוקה לאלקות להיות ואהבת כו' עד אשר יתבונן איך יגיע לזה זהו ע"י והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שאורייתא וקוב"ה כולא חד, וכבי' שניהם מתכסים בטלית אחת, מוקף ומקיף כנ"ל וכמשנ"ת בד"ה להבין הנ"ל, שכ"ז הוא בחי' ומדריגת ישראל שעז"נ ומספר את רובע ישראל שהגם שהם בגדר מספר מ"מ הם בלי מספר כנ"ל.

אך הנה מי שפגם והעביר את הדרך הוא קיום התומ"צ שנק' דרך ה' כמ"ש כי ידעתיו כו' ושמרו כו' לעשות צדקה כו', וכל ימיו הלך בחשך והרבה לפשוע עכ"ז הנה כתי' כי אשב בחשך ה' אור לי, והיינו כי יש בחי' ומדריגה