א'קסו

החכ' ע"י החכ' דאצי' כו', וכמו שהנפש משכלת ע"י כח השכל כו' וכפי אופן כח השכל כו', והתהוותם מאוא"ס הוא בבחי' התחדשות וכמו והחכ' מאין תמצא בבחי' מציאה שהחכ' אינה מרגיש מקורה כו', והיינו דהתהוות אצי' הוא ע"י הצמצום דאוא"ס כו', ומ"מ אינו בבחי' התחדשות ממש שהע"ס דאצי' הן אלקות ממש ומיוחדים בתכלית באוא"ס ב"ה מפני שהתהוותם הוא מ"מ בבחי' קירוב שאינן בבחי' מהות אחר כו', ולכן הע"ס דאצי' הן בבחי' ממוצע בין הבל"ג ובחי' הגבול, מפני שבע"ס יש ב' הענינים שהן בבחי' הגבלה בבחי' מציאות דבר ומ"מ הן בחי' אלקות ממש כו', וכמו הכחות שהן חוץ לעצמות הנפש בחי' כחות ממש ומ"מ הן כחות נפשיים ממהות הנפש כו', וזהו ג"כ מה שאצי' נק' עולם שהוא ע"י בחי' צמצום והעלם דאוא"ס ב"ה ומ"מ הוא אלקות כו'. והנה במ"א מבו' דהמשל דגילוי השכל מכח המשכיל הוא על כלים דאצי' כו', וכידוע דהכלים הן בחי' ברי' שבאצי' וה"ז כמשל השכל שבא בבחי' התחדשות ממקור השכל שאינו מרגיש מקורו כו', דהנמשל מזה באצי' הוא בבחי' הכלים שאינם בבחי' דבקות במקורם ונעשו

בבחי' מציאות דבר כו' ומ"מ הן אלקות כמובן ממשל הנ"ל, ולהיותם בבחי' מציאות מוגבל ה"ה בבחי' מקור לבי"ע כו', אמנם בחי' האורות דאצי' כמו שהם מבחי' אוא"ס המאציל יובן עד"מ כמו התפשטות הענפים מהאילן שהעיקר הוא האילן והענפים המתפשטים אנה ואנה הם רק כח ההתפשטות מן האילן ואינם עצם האילן כלל רק שהן דבוקים ומיוחדים עם האילן, ואנו רואין שעיקר צמיחת הפירות הוא על הענפים, ונמצא שהענפים הם מוציאים מהעלם אל הגילוי כח האילן כו', היינו מפני שהענפים הן רק התפשטות האילן לכן עליהם דוקא צמיחת הפירות כי א"א להיות צמיחת הפירות מגוף ועצם האילן שהוא העצמי כ"א מן ההארה המתפשטת ממנו והן הענפים כו', אך זהו מפני שדבוקים בהאילן שבאם לא היו דבוקים לא הי' עליהם הצמיחה רק להיותם דבוקים בהאילן והן התפשטות בלבד ע"כ היא הצמיחה עליהם כו'. והדוגמא מזה בבחי' אורות דאצי' שהן התפשטות הארה מאוא"ס המאציל והן בבחי' דבקות באוא"ס כו', ובחי' האורות דאצי' הן בבחי' מקור להיות התהוות היש דבי"ע, וכנ"ל דזהו כל ענין הע"ס דאצי' להיות בהם וע"י

התהוות בי"ע דהו"ע לאנהגא בהון עלמין כו', וזהו ע"י ב' הענינים שהן בבחי' הארה לבד ובבחי' דבקות כו'. והענין הוא כמ"ש באגה"ק סי' כ' דהאור הוא מהווה להיותו מעין המאור הוא מהותו ועצמותו כו' וזהו שע"י הדבקות דוקא עי"ז הוא שמהווה כו', וג"ז מפני שהוא הארה לבד שהרי מעצמות אוא"ס א"א להיות התהוות היש רק מהאור להיותו בבחי' הארה לבד ה"ז בערך להיות מזה התהוות היש כו', אך זהו בהאור כמו שבא באצי' ומתלבש בכלים דאצי' כו' שהרי בכדי שיהי' מציאות יש הוא ע"י הכלים, וכמ"ש באגה"ק שם דאיהו וגרמוהי חד לברוא בהם וע"י מאין ליש כו', והיינו ע"י האורות שבאים בבחי' צמצום ומתלבשים בכלים דאצילות ה"ה בערך להיות בבחי' מקור ליש כו'. והנה לפ"ז צ"ל דבאצי' גופא שם בחי' אין היינו האין של יש האמיתי ואין של היש הנברא, דלהיות שהאור הוא בבחי' דבקות במקורו והוא ג"כ בבחי' מקור להתהוות היש כו', הרי במה שהוא בבחי' דבקות במקורו הוא בבחי' אין של יש האמיתי, ובמה שהוא מקור ליש ה"ה בבחי' אין של היש כו', והיינו דאצי' בכלל הוא ממוצע בין אוא"ס לנבראים וכל ממוצע כלול מב' מדרי' וזהו ב' בחי' אין כו'. ועמ"ש בבה"ז