קט

המושכ"ל ההוא במשל וחידה שמתוך המשל יבין התלמיד הנמשל, והנה אעפ"י שהמשל אינו דומה לנמשל כלל שהוא מגושם מאד דמשתעי במילין דהדיוטא ממילין דעלמא ואין לו ערך ויחס אל המושכל כמו שהוא מופשט מהמשל כמו במוח הרב, אעפ"כ שרש המשל נמשך ממקור נעלה <סו>

שבשכל הרב מן המושכל ההוא שהמושכל נמשך ממקור נמוך שבשכל הרב מאחר שהוא יתלבש בהמשל והמשל ילבישנו ויסתירנו והיינו שההמצאה זו של הרב להמציא המשל ההוא שילביש בו המושכל ההוא הוא מעצמו' גדלות כח המשכיל של הרב שלמעלה מהשכל ההוא שחידש שיש בכח המשכיל שלו לחדש חדושי' רבים כהנה וכהנה משם נמשך המצאה זו למצוא איזה משל להלביש השכל, והראי' לזה שדוקא החכם מופלא יוכל למצוא משלי' וחידו' לההשכלו' שלו מצד מוחי' דגדלות שלו שנמשך מעצמו' כח המשכיל שלו המצאה זו של המשל להיות נרתיק להשכל וחידוש פרטי ההוא, כמו משלי שלמה בן דוד מלך ישראל בן²² חכם ישמח אב וגו' או כמו משלי' דר"מ שאמר תלתא²³ שמעתתא ותלתא מתלי' כו' ומשמת²⁴ ר"מ בטלו מושלי משלים כדאמרי' בגמ' מפני שלאו כל מוחא סביל דא להיות ממשל משלי' לההשכלו' שלו כו' שאינו יכול לומר אלא כמו שהשכל הוא במוחו בלבד אבל להמציא משל לו אין בכח חכמתו זאת ואם הי' ממציא משל לו הי' שטות לגמרי כו', ולזאת ימצא בבחי' המשל²⁵ ב' בחי' שונות הא' מצד שרשו הוא ממקור נעלה מן השכל המלובש בו כנ"ל והשנית כמו שנשפל למטה הוא למטה בהגשמה מן השכל ועד שהוא מלביש ומסתיר השכל המלובש בו כנ"ל. וכמ"כ עד"מ למעלה בחי' לבוש החשמ"ל ששרשו מחצוני' אימא שלמעלה מהמדו' דאצי' ונשפל במורד למטה מהם להיותו מלבוש לזו"ן מצדדיהם להיות להם למחסה ולמסתור ולהגין מיניקות החצוני' כנ"ל וד"ל.

אך למטה תחת רגליהם דזו"ן נעשה מלבוש החשמ"ל בחי' מנעו"ל להיות בחי' פרסא ומסך להבדיל בין אצי' לבריאה שאין הכונה בזה מצד ירא' יניקת החצוני' זולתי בכדי שיתחדשו הנפעלי' דבי"ע מאצי' שמתחדשי' מאין לי"ש ממש מחודש ע"י הסתרת הפרסא שאז נעשה האור המגיע אליהם בחי' אור התולדה כמ"ש בע"ח בסוף הספר ע"ש.

והענין הוא דהנה נאמר ובטובו²⁶ מחדש בכל יום מע"ב שהוא בחי' התחדשו' הנבראי' המחודשי' מאין ליש ממש ולכאורה²⁷ פלא הלא ממך²⁸ הכל וכלא²⁹ קמי' כלא חשיבי לזאת למעלה הי"ש האמתי ולמטה האי"ן האמתי דכלא כלא חשיבי קמי' וכאין ואפס נחשבו, אך באמת אם הי' יורד השפע כמות שהיא למעלה