קסט

קיצור. וב' בחי' מספר הנ"ל הו"ע את שדרכו למנות וכל שדרכו למנות, דאי' בשל"ה דע"י המספר הוא השראת השכינה, והענין כי מספר מורה על החשיבות, המוציא במספר צבאם והחשיבות דאיש לא נעדר והוא שכן רצון הבורא, ובזה נגלה כח הא"ס, ובת"ז מרוב אונים כ"ע והו"ע כל אשר חפץ ה' עשה גילוי א"ס הבל"ג בעשי' (וכן ע"י מעהמ"צ), והמספר הו"ע ההשגחה, והיינו השגחת ש' הוי', דהשגחה דש' אלקים הוא הוא שמסתתר בלבושי' וברכך ה"א בכל אשר תעשה, והשגחת ש' הוי' הוא בלא העלם, או בגילוי ממש כמו ביצי"מ, ומ"ש וידע אלקים בכדי שיהי' נגוף ורפוא.

פח) וכמו"כ הוא ענין המנין והמספר בנש"י שזהו ג"כ מצד החשיבות וכדאי' במד"ר פ' שמות פ"א שקולים ישראל כצבא השמים כו', וכידוע דההשגחה על נש"י היא מש' הוי' דוקא, שהרי הנשמה היא ג"כ נצחיות כמו צבא מעלה כו', וסיבת נצחיות דנשמה היא למע' הרבה מסיבת הנצחיות דצבא מעלה שהן בעצם נבראים וקיומם הוא רק מכח הא"ס שבהם, וג"ז אינו בבחי' התלבשות בהם, וכידוע שא"א שבעל גבול יהי' בו אור וחיות בלתי מוגבל כו', והכח הא"ס שבהם הוא מחוץ להם שאינו מתייחד עמהם רק מקיים מציאותם כו' וכמ"ש במ"א. אבל הנשמות ה"ה אלקות ממש בעצם מהותם, וכמא' נשמה שנתת בי טהורה היא דהיינו בשרשם באצי' וגם למעלה מאצי' וכידוע הפי' דטהורה היא בחי' טה"ע כו' (ועם היות שבכ"מ שרשם הוא מבחי' כח הגבול היינו בחי' גרמוהי בכ"מ שמדברים בזה גם במדרי' שלפני הצמצום, שז"ע מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר כו' וכמ"ש במ"א, דדבר הוא בחי' הצמצום ומחשבתן של ישראל קדמה כו' היינו בבחי' אותיות הרשימו שלפני הצמצום שזהו בחי' כח הגבול שבא"ס כו'. מ"מ ה"ז בבחי' א"ס

ממש כו', ובאגה"ת פ"ד כ' דנשמות שרשן מש' הוי' וכמ"ש כי חלק הוי' עמו כו'), וגם כמו שבאה בבי"ע שהיא בבחי' נברא ה"ה ג"כ אלקות ממש כנודע ומבואר במ"א (והיינו מפני ששרשה הוא מפנימיות החיות כמש"ש באגה"ת, ע"כ גם בירידתה לבי"ע היא אלקות ממש כו'). ובד"כ בריאת כל צבא מעלה הוא מבחי' הדבור וכמ"ש בדבר ה' כו' וברוח פיו כו' ובריאת הנשמה הוא מבחי' מח' כו'. ונמצא דסיבת נצחיות הנשמה הוא מפני שהיא ממש אלקות דש' הוי' כו' (והיינו לפמ"ש באגה"ת הנ"ל. וגם לפי המבו' בכ"ד שהן מבחי' פנימיות הכלים היינו שהן חלק מבחי' הכלים וכמ"ש בבה"ז פנחס על מאה"ז דרמ"ט ע"פ ובחודש הראשון, ועם שהנשמה היא רק חלק קטן מהכלים מ"מ ה"ה בחי' אלקות דכלים כמ"ש בבה"ז שם ובלקו"ת בהבי' הב' דיונתי ובאגה"ק סי' כ' אלא מעין בחי' אלקות בצמצום עצום וכעין הכלים די"ס דאצי' כו' (ובהגהות לבה"ז הנ"ל שגם בהתהוותם בבי"ע הן בחי' אלקות ממש), ובבה"ז שם שהן מתאחדים עם הכלים כו' (ולכאו' צ"ע והלא מבו' באגה"ק הנ"ל שכבר יצאו ונפרדו מהכלים כו', ובאמת בהכרח לומר שהן

בבחי' דביקות דאל"כ איך הן אלקות, ואין לומר שדביקותם הוא בבחי' התחדשות ממקורם בדרך רו"ש כו' כמ"ש במ"א בענין החיות האלקי המחי' את הנבראים כו', דזה שייך רק בהארה לא בעצמי כו', וכאשר הנשמות הן בחי' דבר עצמי בהכרח לומר שהתאחדות שלהם היא בבחי' דביקות כו'. אלא צ"ל דכמו שהכלים הוא שנתהוו בבחי' מהות דבר בפ"ע ומ"מ הן בבחי' דביקות רק שהוא