א'תלא

אמנם כ"ז הוא שבאצי' גופא בחי' ז"א הוא שנמדד להיות בבחי' לבי"ע כו' (ועמ"ש במ"א דבהשתל' הע"ס באצי' יש ב' מדרי' מה שלצורך האצי' עצמו, וההשתל' שלצורך בי"ע כו'), אך לגבי בי"ע בחי' הע"ס דאצי' הן בבחי' א"ס עדיין כו', והיינו שגם הכלים דאצי' הן בבחי' א"ס, וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מה מדתן עשר שאין להם סוף דהיינו גם כמו שהן בבחי' מדה וגבול שזהו ע"י הכלים כו' הן מ"מ בבחי' א"ס כו' וכמ"ש במ"א. וע"כ מבחי' חסד דאצי' שהוא בבחי' א"ס א"א שיתהווה ממנו בחי' חסד דברי' שהוא בבחי' גבול, וכמו מחנה מיכאל באהבה שהן נבראים בע"ג כו', וכמו"כ בחי' כלי החסד דעולם הברי' והאורות דרו"נ הן בחי' נברא בע"ג כמ"ש באגה"ק סי' כ', ואין ערוך כלל לגבי בחי' חסד דאצי', וכמ"ש באגה"ק סי' ט"ו בענין ואנכי עפר ואפר דבחי' אברהם דעולם הברי' באין ערוך כלל לגבי בחי' החסד דאצי' כו'. וזהו אברהם פסיק טעמא בגווייהו דבכדי שיהי' התהוות בחי' אברהם דהיינו בחי' החסד בעולמות בי"ע, צ"ל דוקא ע"י הפסק הפרסא שיתעלם אור האצי' ויומשך רק הארה דהארה לבד

כו', והפרסא היא בחי' מל' דאצי' שבה מתעלם האור כו', וכמ"ש הפרד"ס בשעה"כ בערך פרוכת וז"ל פרכת נק' המל' שהיא פרכת מסך בין האצי' לכל הדברים אשר תחתיו, ותקרא פרכת בחי' תחתונה אשר לה שהיא המבדלת בין הקדש ובין קהק"ד עכ"ל. וגם ענין ההעלם הוא שמתעלם האור בבחי' העליונה שבמל', וכידוע דבמל' יש ב' מדרי' בחי' ים ובחי' ארץ, וים הוא בחי' העלם והיינו שהאורות המאירים בבחי' מל' מתעלמים בה ומה שהמל' מאירה הוא רק בחי' חיצוניות שבה כו', וכידוע שהמל' היא בחי' מקבל ובחי' משפיע וכמ"ש ואמונה כל זאת ל' נוק' וקיים עלינו ל' דכר כו', ובחי' מקבל שבה למעלה מבחי' משפיע שבה כו', דבחי' מקבל הוא בחי' פנימיות המל' (והוא בחי' עצם מהותה שהיא בבחי' מקבל כו' כמשנת"ל), דכל הנחלים הולכים אל הים דהיינו שכל האורות דהט"ס נמשכים בבחי' מל' כו' וה"ה מתעלמים בה כו', דלהיות שהמל' היא בחי' העלם בעצם מהותה שז"ע דסיהרא לית לה מגרמה כלום שאינה בבחי' גילוי אור כ"א בחי' העלם כו' כמשנת"ל וכמ"ש במ"א, וע"כ היא מעלמת את האורות הנמשכים בה כו'.

ואח"כ היא משפיע מה שמקבלת מלמעלה, אבל אין זה מהות האור כלל כ"א רק בחי' הארה דהארה כו', והיינו שמבחי' המל' בא האור באופן כזה שיהי' בבחי' מקור לנבראים דבי"ע כו', וגם מבחי' מל' צ"ל התלבשות בבחי' נעל בכדי להיות בבחי' הגבלה ממש דמן הארץ לרקיע כו' וכמ"ש בלקו"ת בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים. ומ"מ בחי' המל' להיות בחי' העלם (שהרי כל הספי' הן בחי' גילוי בעצם מהותם והמל' בעצם מהותה היא בחי' העלם כו' וכמ"ש במ"א, ע"כ בחי' מל' היא בבחי' מקור להוות ולהחיות בי"ע כו', וההמשכה בעצם היא מלמעלה מבחי' מל' שהרי סיהרא לית לה מג"כ רק שמקבלת מהספי' העליונות, אך האור כמו שהוא מהספי' העליונות הוא למעלה מערך הנבראים להיותו בבחי' א"ס עדיין, וכמו שמתעלם בבחי' מל' ונמשך רק הארה דהארה הבאה לאחר ההעלם כו' ה"ה בערך הנבראים להיות בבחי' מקור להם כו'. ומפני שבחי' מל' היא מקור הנבראים לכך כל העלאת מ"ן של הנבראים מגיע עד המל' ולא למעלה מהמל', מאחר שזהו לא בערך הנבראים כ"א עד בחי' מל' לבד כו'.

אמנם להיות דבחי' מל' היא בערך הנבראים ובבחי' מקור להם ע"כ נוגע שם מעשה התחתונים שהיא מתהפכת לפום עובדיהון דבני נשא, וכמו ויתעצב