תרכה

בבחי' דביקות ממש כו'), וע"כ האור הגם שהוא בבחי' דביקות בהעצם אינו מגלה כל העצמות כו', ומ"מ בענין האור הרי האור מגלה שהוא בחי' מאור (רק שמגלה מציאות המאור לא עצם המהות כו' וכמ"ש במ"א), ובמ"א כ' דלהיות שהאור מעין המאור י"ל שיש בו כל מה שבעצמות, וכמו שיש בהאור כח ההתהוות כו' כמ"ש באגה"ק סי' ך', רק שזה שנתגלה בו הוא בחי' האור לבד כו' לפי שכן הוא רצון העצמות כו').

קיצור. והנה מל' הוא שם, שם ואור ענין א', ומ"מ מחולקים, דאור דבוק בהעצם, ולכן הוא גילוי, ושם נבדל והעלם גם לעצמו (וי"ל מפני הבדלת ערך העצמות כללות האור ג"כ בבחי' נבדל, וגם שהיא גילוי רצוני), ואין השם ככלי שהרי אינו משנה את החיות למהותו, רק הוא לבוש לכללות החיות, ולבוש אינו משנה, ולכן מהשם אינו יודעים העצם, משא"כ מהאור יודעים גדלות העצם, ולמעלה שאינו יודעים כל העצמות יודעים עכ"פ מציאות בחי' מאור, ולהיותו מעין העצם יש בו הכל, ונתגלה רק בחי' אור (ובשם עצם השם הוא עצם מדרגתו, והחיות הוא המתלבש בהשם).

שז) והגם שהשמות אינם הסכמיים וכדאי' בשל"ה דאדה"ר ידע סוד מרכבה עליונה וע"כ הי' יודע לקרוא שמות לזה נאה לקרות שור מפני ששרשו מבחי' פני שור שבמרכבה כו', הרי שמהשם אנו יודעים שרשו שהוא בפני שור כו', הרי מ"מ מהשם אין אנו יודעים מהו פני שור שבמרכבה רק אנו יודעים ששרשו מפני שור כו', וג"ז אינו שהשם מגלה הדבר רק שאנו מבינים מזה, ולא כמו האור שהוא מגלה את מציאות העצם עכ"פ כו', ומה שאנו יודעים מהשור שלמטה שבחי' פני שור שבמרכבה הוא בחי' גבו' כו' זהו שיודעים מהפעולה וכמו ורב תבואות בכח שור כו', ולא שהשם מגלה זאת כו', ואדה"ר ידע סוד המרכבה למעלה ועי"ז ידע לקרוא שמות למטה כפי שרשם כו', וג"ז הוא בכללות המין, אבל בשמות הפרטים באדם כמו שמות אברהם יצחק כו', עם היות שגם בזה אותיות השם הם המחי' את האדם כו', מ"מ אין אנו יודעים מזה שרשו ומקורו ואת העצמות שלו. וכמו שיש כמה בנ"א שנק' בשם א' והן בשרשים מיוחדים, וזאת ודאי אנו רואין שאינם דומים זל"ז כלל לא בשכלם ולא במדותיהם ובעבודתם כו', ויכול להיות

שזה ת"ח וזה ע"ה כו' (ובענין השרשים שמעתי מפה"ש דאותן שהן בשם א' הן בשרש א' כו'), וכמו"כ הוא בהתלבשות הנשמה בגוף ה"ה באים בשמות מחולקים וכמו הרשב"י שהי' ניצוץ נשמת משה ואינו נק' בשם משה וכן רע"ק ורהמ"ס והיינו מפני שהשם נבדל מן העצם כו', ובד"כ השם שייך יותר אל התאחדות החיות עם הגוף, ולכן נשמת משה כשהי' בגופו של משה נק' בשם משה וכשהי' בגופו של רשב"י נק' בשם שמעון וכן רע"ק כו', הרי שהשם הוא בבחי' שייכות אל הגוף כו', וזהו מה ששואלין את האדם בקברו על שמו מפני שזה תלוי בזיכוך הגוף, דאם שומר את גופו בטהרה ה"ה זוכר את השם ובא"ל הוא שוכח שמו כו', ומזה שהשם שייך אל הגוף ה"ז הוראה שהוא בבחי' נבדל כו', ומ"מ שרש השם הוא למעלה מאור וכמשי"ת, וכמו"כ דספי' המל' מושרשת למעלה מכל הספי', ולכן גם בהתפשטות בחי' שמו יש בזה התגלות אלקות וניכר ונרגש לכל כו' וכמשי"ת.