א'שצג

ריש ומקור לנאצלים שלמעלה מהנאצלים ויש לו מ"מ שייכות אל הנאצלים כו', ונת"ל באורך דהגשמת האור הוא ע"י הפרסאות שיש בין כל מדרי' ומדרי' כו'. וכמו"כ הוא באצי' ובי"ע דאצי' מובדל במעלתו מבי"ע מ"מ יש ערך ושייכות מאצי' לבי"ע, שהרי אצי' הוא בחי' הגילוי וכמא' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' אפיקת בבחי' גילוי כו', והגילוי הוא להיות בבחי' ממוצע בין אוא"ס לנבראים כו', והכלים דאצי' מתלבשים בבי"ע וגם האור מלובש בהם כמ"ש באגה"ק סי' כ'. ועם היות שאין זה בחי' אור העצמות דאצי' רק בחי' האור שבכלים דמל' דאצי' כו', וזהו דבחי' החכ' אינו מאיר בברי' רק ע"י התלבשות בבינה כו' כמ"ש בע"ח שמ"ז פ"ג, ומ"מ הרי בחי' הכלים והאורות דאצי' באים ונמשכים בבי"ע רק שזהו ע"י הפרסא שעי"ז באים בהגשמה (וכערך בחי' הגשמת האור מאצי' לברי' שבאצי' כן הוא ערך הגשמת בחי' הכלים והאורות שמאצי' לבי"ע כו', ושם הוא בבחי' האור לבד וכאן הוא בבחי' הכלים והאור כו', והנראה דמ"ש בע"ח דאבי"ע הן ד' אותיות הוי' ה"ז בבחי' האור כו'), ומ"מ הרי מאיר בהם בחי'

האצי' כו' (ומ"ש בע"ח שמ"א פ"א שהאור דברי' הוא בחי' אור של תולדה לבד מבו' במ"א די"ל שזהו בחי' אורות דנ"ר אבל אור הנשמה הוא בחי' אצי' כו'), וזהו דאבי"ע הן בבחי' השתל' דוגמת בחי' אבי"ע שבאצי' כו'.

אבל מבחי' עצמות המאציל לנאצלים אין ערוך כלל וכלל ביניהם כו', כי בעצמות המאציל אמרו דאנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא כלל דהיינו שאין שם ערך ומהות גם בחי' חכ' דאצי' שנק' ראשית הגילוי כו', וכמו חכ' דעתיק שנק' שכל מופלא, דהיינו כמו שכל אנושי לגבי חכ' דאצי' כן ויותר מכן הוא חכ' דאצי' לגבי חכ' דעתיק כו' וכמשנת"ל, ומובדל הוא לגמרי מכל עיקר בחי' החכ' עד שאינו שייך לומר עליו שם מ"ה שבחכמה מה פשפשת כו' אחר שהוא נעלם תכלית ההעלם ואינו מושג כלל כו'. ועמ"ש בזהר בהקדמה ד"א ע"ב בענין מה פשפשת ומובן שם דהיינו בע"ס דאצי' אבל למעלה מאצי' אינו שייך לומר גם מה פשפשת כו', וע"ש במק"מ שכ' אבל בחי' יחידה אין השגה כלל כו' (ולפמש"ש בשם מורו י"ל דזהו למעלה מבחי' בינה דא"ק וז"ע חכם עדיף כו' וכמ"ש במ"א), ונק' סתימא דכל סתימין כי אוא"ס אור פשוט הוא בתכלית כו', וכדי שיהי' נאצל מאתו ע"ס הנאצלים הוצרך להיות ב' דברים, בחי' הצמצום שנשאר חלל ומק"פ שהוא בחי' התעלמות האור לגמרי בבחי' העדר האור כו' וכמ"ש מזה בתו"א

ד"ה פתח אלי', וגם בחי' פרסא וכמו פרסא דא"ק כו' (ועמ"ש בתו"א שם דכל ענין הצמצום והפרסא הכל הוא בכלל בחי' הכתר כו', ועמ"ש בע"ח שער הנקודים פ"ב בענין צמצום ופרסא דא"ק שהצמצום דא"ק הוא בשביל האצי' והפרסא בשביל הברי' כו', ומ"מ גם אור האצי' הוא ע"י פרסא וכמשנת"ל באורך בכמה מדרי' פרסאות שבהם מתעלם אור הקו ושי"ל שההתעלמות הראשונה הוא ההתלבשות בנקודת הרשימו כו'). ואחר שבא האור ע"י בחי' צמצום ופרסא אזי אח"כ יכול להיות מציאות האצי' להסתעף מאתו, ואף גם זאת הוצרך לבוא השפע מאתו ע"י בחי' ממוצע והוא בחי' הכתר כנודע שהוא בחי' ממוצע בין בחי' עצמות אוא"ס לנאצלים כו', וכל ממוצע בהכרח שיש בו מן העליון והתחתון כו' והיינו שבכתר יש מבחי' תחתונה שבמאציל ובחי' ריש ומקו' לנאצלים כו', ובחי' הפנימיות שבו הוא בחי' תחתונה שבמאציל ונק' עתיק מל' המעתיק הרים וכמו ויעתק משם שהוא בבחי' העתקה והבדלה לגמרי מבחי' ההשתל' כו'. וזהו דברוך הוא בחי' חכ'