מב

להקרבת הבהמה ע"ג המזבח שהבהמה היא גשמיות ושרשה מבחי' פני שור⁸⁸, ועולה ונכללת באש שלמעלה להכלל בבחי' אדם⁸⁹, אבל הנשמה היא חלק אלקה ממעל וקודם התלבשותה בגוף היתה עומדת לפניו באהוי"ר כנ"ל⁹⁰, א"כ מהו ענין הקירוב מה שמיכאל כה"ג⁹¹ מקריב נש"י ע"ג המזבח, אך הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת⁹² כו', ולכאו' צ"ל מהו שאו' טהורה היא קודם אתה בראת, שענין שם בריאה הוא דבר חדש מה שלא הי' לעולמים כלל, וכמו הבריאה כלליות, שהונח שם זה ע"ש ההתחדשות שנתחדש מאין ליש, וכמו ואם בריאה יברא⁹³ שפי' שאם נברא מכבר פה לארץ תפתח פיה ואם לא נברא יברא ה' מחדש, וזהו ההפרש בין בריאה יש מאין להשתלשלות עו"ע⁹⁴ כו' כמ"ש במ"א באורך, וא"כ מהו קריאת שם טהורה שקודם לבראת, אך הענין יובן ע"פ מה דאיתא שנש"י חקוקים תחת כסה"כ⁹⁵, וכן אמרו אוצר של נשמות⁹⁶, והיינו כי מקור דנש"י הוא באצי' העליון, ואז טהורה היא פי' טהור הוא שלא יש שום דבר נוסף על עצמות אצילותה כמו הדבר טהור שפירושה הוא⁹⁷ שמנוקה הוא מכל דבר לכלוך, כך ענין טהורה פי' שלילה מכ"ד כו', אלא שבכדי שתתלבש הנשמה בגוף ונה"ב גשמי ירדה הנשמה בבחי' בריאה יש מאין וזהו אתה בראת, ואח"כ נוצרה בבחי' היצי' ואח"כ נעשית בבחי' העשי' עד שאח"כ ביכולתה להחיות גוף גשמי ולהתלבש בנה"ב גשמי כו', וגם הנשמה בהיותה בבחי' האצי' ג"כ מוכרח לומר שהוא קצת נפרד, שהרי מזה עצמו שא' חי ה' אשר עמדתי לפניו מובן ענין היותה נפרד קצת שאל"כ לא יתכן כלל ענין האהוי"ר שענין האהבה או היראה לא יתכן כ"א על הזולת ולא על עצמו, ואם היו⁹⁸ בתכלית היחוד <9>

ּ באלקות לא הי' לו כלל ענין העמידה באהוי"ר, והגם שי"ל שזה קאי בהיות הנשמה בגעה"ע, מ"מ הלא גם נשמות דאצי' מרוחקים מן הקו כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ולזאת יתכן לומר בהם ענין עמידתן