א'שפח

והפלאת אוא"ס יותר מבהתהוות האצי' כו', דהתהוות אצי' הוא בבחי' גילוי ההעלם שאינו התחדשות אבל התהוות בי"ע הוא בבחי' התחדשות כו', וא"כ הרי הנבראים יכולים לידע יותר מבחי' הפלאת א"ס ורואין כח העצמות דא"ס כו', וכמו"כ בענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כו' דבזה נראה כח הא"ס במוחש כו'. ועם היות דכ"ז הוא בנבראים בבחי' ידיעת המציאות, והגילוי שבאצי' הוא בבחי' ראיית המהות בנאצלים כו', מ"מ הרי ידיעת המציאות הוא במדרי' עליונה יותר כו', דעם היות שאינם רואין מהות הא"ס שבזה ה"ה מ"מ יודעים ומשיגים ומרגישים בחי' כח הא"ס כו', ובפרט בנבראים דעולם הברי' שהם משיגים ממש דאימא עילאה מקננא בכורסי' כו'. וענין שנת"ל שמתגלה בחי' ההעלם שבחכ' כו', י"ל כמו"כ בהגילוי דעולם הברי' דהרי כולם בחכ' עשית שההתהוות היא מבחי' חכ', והרי החכ' אין בכחה להוות מאין ליש כנ"ל, הנה זהו ע"י בחי' האין המלובש בחכ' כו', והאין הזה ה"ה בהעלם בחכ' שהרי באצי' אינו מאיר גילוי בחי' האין, וכנ"ל דבחי' עצמות אוא"ס א"א להתגלות באצי' דשם הוא בחי' ראיית

המהות ממש כו', וא"כ גילוי החכ' שבאצי' היא מה שהחכ' היא ראשית ההשתל', אבל בחי' האין דכתר המלובש בחכ' היא בבחי' העלם בחכ' כו' ונמשך בבחי' מל' להוות מאין ליש ונראה ונגלה בבחי' ידיעת המציאות בנבראים כו' וזהו שמתגלה בחי' ההעלם שבחכ' כו'. ושרש הענין הוא כידוע ומבו' במ"א ונת' ג"כ לעיל שהאור הוא המהווה וכמ"ש באגה"ק סי' כ', אמנם מה שהאור מהווה אין זה בכח עצמו כ"א מפני הדביקות של האור בהעצמות ויש בו כח העצמות שהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות כו', וכח זה הוא בהעלם בהאור ובא בהתגלות בהתהוות יש מאין כו'.

והמשל דאבן טוב הוא בחי' מל' דיצי' כו', ונת' דהאור המתנוצץ מהאב"ט אינו אור עצמו כ"א רק אור הנקנה בו מהשמש או מהכוכבים כו', וה"ז כענין משנה ביצי' דנת"ל דהלכות דמשנה הן בחי' גילוי אור החכ' כו', ונת' שזהו גילוי בחי' עצמות חג"ת כו', ולהיות דמדות הן בבחי' שייכות אל העולמות ע"כ יכול להיות גילוי בחי' חג"ת, משא"כ בחי' חב"ד (שזהו בחי' התלמוד) אינו באה בהתגלות כו', אבל חג"ת בא בגילוי כו' רק שהגילוי הוא בעולם היצירה כו', והוא כמשל האבן טוב שהאור מאיר בו בגילוי והוא אור השמש או הכוכבים כו' (ויש אבן טוב שמאיר בדרך או"י ויש שמתנוצץ בתנועה אנה ואנה שזהו לפי אופן אור הכוכבים הנקנה בו כו' וכמ"ש במ"א). וז"ש יוצר אור ובורא חשך והרי הברי' למעלה מיצי' כו', אך היא הנותנת דברי' לפי שנמשך שם בחי' חב"ד ה"ז בחי' חשך והעלם, מפני שבחי' חב"ד דאצי' אינו בגדר בחי' גילוי ממש בבי"ע כו' (והגם שהתלמוד הוא חב"ד דנה"י מ"מ שרשו הוא בבחי' חב"ד עצמן וכמשנת"ל), משא"כ חג"ת דאצי' יכול להיות בבחי' גילוי כו', וכמו אור

גדול ביותר א"א לראות רק ע"י אספשא"מ וכנ"ל בענין ואראה בעולם בבחי' אספשא"מ כו', אבל אור שאינו גדול יכולים באספה"מ כו', ויש בזה מעלה שהוא בחי' גילוי כו'. ובפע"ח שער הק"ש פ"א בכוונת יוצר אור ובורא חשך כ' לעולם אור דכורא וחשך נוק', והנה ברי' נוק' לכן כתי' בי' חשך ויצי' דכורא כתי' בי' אור כו', וע"ש בתחלת הפרק בש' ס' הדרושים והוא בע"ח שמ"ז פ"ה, וכתב עוד שם כי הברי' להיותה סתומה נק' חשך והיא גרועה מן היצי' המגולה הנק' אור