תרנ

בין גשמיות הנברא לגבי בחי' אותיות דאצי' האלקי עד שנא' שהי' אפי' דוגמתו באצי' תחלה כו'.

קיצור. וצ"ל והלא גם מאצי' לבי"ע הרי ד"ע שלמעלה יש וכל דיירי ארעא כל"ח, רק שבאצי' לא יש מציאות הנבראים, והלא יש בחי' דצח"מ במל' דאצי', דהנה אצי' הוא הרצון להתהוות וזהו התגלות הע"ס ע"י הרצון, וכשבא לידי מח' פרטיות ז"ע הע"מ היינו האותיות דדצח"מ שבמל', וגם הנבראים הן אותיות, אך באמת מציאות הנבראים לא יש כלל באצי' ובא בבחי' התחדשות.

שיט) ומה שיש בחי' דצ"ח באצי' והן האותיות דיו"ד מאמרות דאצי', הענין הוא דהנה כ' בסש"ב ח"ב פ"ד בענין הגדול הגבור דהגדול הוא בחי' החסד כו' להוות ברואים מאין ליש כו', ונק' גדולה כי באה מגדולתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו כי גדול ה' כו' ולכן משפיע ג"כ כו' (ונראה הכוונה כמ"ש באגה"ק סי' ך' שהאור מהווה להיותו מעין המאור כו'), והגבור הוא מדת הצמצום ומניעת ההתפשטות כו' שיהי' הנברא בבחי' יש ודבר בפ"ע כו', ובשרשן הן הב' ידות יד הגדולה ויד החזקה שהן בחי' חו"ג שבאריך, יד הגדולה היא עצם השפע שנגלה מן ההעלם לגילוי כו', ויד חזקה הוא כח המחלק המצמצם השפע שהוא הגילוי כו' (ובשרש שרשן הן בחי' חו"ג שבעצמות והוא מה שאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית כו'). וכמו"כ באצי' הן בחי' חו"ג שבאצי' שהוא בחי' כח הגילוי וההתפשטות וכח הצמצום וההגבלה כו', וזהו בחי' הכלים והאותיות שבאצי' שהן המגבילים ומחלקים את האור כו' וכמ"ש בסש"ב שם, והתגלות האור שבא בבחי' מדה וגבול הנה ההתגלות בעצם אין זה התחדשות

שהרי כבר הי' הגילוי בהעלם קודם שנתגלה, אבל ההגבלה היא בבחי' התחדשות כו'. הגם שהיתה הגבלה כלולה תחלה בכח ההתגלות כו', הנה אז לא היתה עדיין בבחי' גבול כלל רק בבחי' כח המגביל לבד כו', וכמו בחי' חו"ג שבאריך שכח הגבול כמו שכלול בבחי' כח הגילוי וההתפשטות דאריך הרי אינו מגביל כלל את האור כמו שהוא בבחי' אריך גופא, רק כמו שבא באצי' ה"ה בא בבחי' הגבלה לגבי בחי' אריך כו', וכמשנת"ל פ' שי"ג ההפרש בין בחי' הא"ס שלמעלה מאצי' ובחי' א"ס דאצי' שהע"ס אין סוף להתפשטותן אבל הכל במדרי' האצי', והא"ס שלמעלה מאצי' הוא שנמשך בכ"מ ובכ"מ הוא בבחי' א"ס כו', הרי שבחי' הגבו' דאריך אינו מגביל את האור דבחי' אריך עצמו רק פעולת הגבו' הוא דמה שבא באצי' הוא בבחי' הגבלה לגבי אריך כו', וכמו"כ הוא גם באצי' אינו בבחי' גבול עדיין רק בבחי' כח הגבול (וכמשנת"ל פ' רפ"ח), וההגבלה ממש היא בבי"ע שבא בבחי' הגבלה ובבחי' מציאות ממש שזהו בבחי' התחדשות גמורה שלא הי' באצי' כלל דשם הוא רק בבחי' כח הגבול הכלול בבחי' הגילוי כו'. והתהוות בי"ע

מבחי' אותיות דאצי' הוא ע"י המסך והפרסא שבין אצי' לבי"ע שהן אותיות המסתירים ומעלימים לגמרי על האותיות דאצי' כו', וכידוע דאצי' הוא בחי' מח' כמשנת"ל פ' ר"צ, ובאותיות המח' יש שחושב רק את אור השכל והאותיות אינם נרגשים כלל כו', ויש שחושב את האותיות מ"מ הרי מאיר בהם אור השכל רק שבא