תפח

אור כו', וכמשנת"ל באורך איך שגם בשרש ומקור האורות יש ע"ס רק שהן בבחי' אחדות ופשיטות לגמרי כו' (וכללות האור הזה הוא להאיר את העולמות כו'), ולאחר הצמצום הן בבחי' ספי' פרטיות ונקרא ע"ס בלי מה כו', וכמו שמתלבשים בכלים ה"ה בבחי' מציאות אור כו', ובד"פ הוא בבחי' הכלים דע"ס דאצי' שבהם שייך ענין ההשתל', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' ד"ה איהו וחיוהי חד בהשתל' הספי' בספי' עצמן כו', וגם למ"ד כלים דזו"נ נעשים נר"נ לבי"ע כו' (ובזה ג"כ בחי' האור כמו שנמשך ע"י הכלים שנעשה כמהות הכלים שבא ג"כ בבחי' התלבשות כו', ומ"מ על האור נאמר אין קדוש כה' כו' וכמ"ש במ"א).

קיצור. יקדים דלדעת ת"ק במשנה דאבות מדת סדום הוא כשמונע השפעה שלא חסר כלל, ולדעת הי"א גם כשחסר קצת ה"ז מדת סדום, והענין הוא דהנה אור להיותו הארה לבד אינו עושה שינוי בהעצם, וגם בהאור אין שינוי מפני שאינו בבחי' תפיסא, והעיקר הוא בהאו"מ, ושפע הוא שעושה שינוי בהמשפיע כמו בהשפעת השכל, וגם השפע משתנה אצל המקבל, ולמעלה הוא בבחי' האו"פ שבא במדה וגבול, ובהתלבשות בכלים ה"ה בבחי' מציאות, והעיקר הוא בבחי' הכלים.

רמב) והנה בב' מדרי' אלו הוא ההפרש אם המשפיע חסר או לא חסר כו', דהנה בבחי' אור שזהו בד"כ בבחי' האו"מ כנ"ל זהו זה נהנה וזה לא חסר כלל, והיינו דהמקבל נהנה מן האור שהרי האור מקיף פועל ג"כ בעולמות, וכמשנת"ל באורך (מפנ"ז ואילך) בענין פעולת המקיף הן המקיפים כללים והן המקיפים פרטים כו', וכידוע דעיקר ההתהוות ועיקר החיות הוא מהאו"מ כו', וזה לא חסר שלא יש שום שינוי בהמאור וגם לא בהאור כו' להיותו בחי' גילוי העצם לבד כו', וגם כמו שהוא בבחי' שייכות אל העולמות ונעשה בבחי' מקיף להם ה"ה בבחי' אין ממש כו', ובכל מה שנמשך להיות בבחי' מקיף פרטי לכל עולם ועולם בפרט כו' ה"ה באותו המהות ממש כמו שהוא בכללות ואין בו בחי' מעלה ומטה כו' וכמשנת"ל פרק פ' ובפרקים שאח"ז, ופעולת המקיף שפועל בהעולמות אין זה בבחי' התלבשות ותפיסא בהם ואין עושה שום שינוי כו', וזהו ולא חסר שאין שום חסרון וגרעון בההשפעה כו', וכ"ז הוא בבחי' אור מקיף. אבל בחי' או"פ שבא בבחי' שפע ובפרט בבחי' הכלים שפעולת העליון בהתחתון הוא בבחי'

התלבשות ותפיסא כו', הרי בזה חסר קצת המשפיע בהשפעתו היינו שיש שינוי בהמשפיע כו', וכמו בהשפעת השכל מהמשפיע אל המקבל שהמשפיע נתפס בזה כו', דכמו"כ הוא בדוגמא כזאת בבחי' ההשתל' בע"ס דאצי' דשייך בזה שינוי כו', ויש שהוא בבחי' חסר ממש וכמו ע' שנין דדוד שנתן לו אדה"ר שנחסרו בשני אדה"ר (וידוע שזהו המשכת האור מח"ע לח"ת כו', וכן בשני האבות שנתנו לו כו', וצ"ל שזהו להורות שאינו כמדליק נר מנר כו', דהנה למטה הרי נחסרו ממש שנים האלו משנות אדה"ר והאבות אבל למע' אינו שייך לומר חסרון ממש, רק י"ל דלהיות שענין האצי' הוא כמדליק נר מנר שאין נר הראשון חסר כלל כנודע וההמשכה בבחי' המל' להיות שזהו מקור בי"ע שבאצי' ההמשכה אינו בבחי' כמדליק נר מנר כו', ועמשנת"ל פקמ"ה ובפרקים שאח"ז איך שבעו"ע יש הפרש בין שהוא לצורך האצי' או לצורך בי"ע כו'), וגם בהמשכה שאינה עד"ז מ"מ מאחר שהוא בבחי' התלבשות ה"ז