ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"עהמשך תער"בחלק שניבס"ד. ש"פ נח ושבת ר"ח, עתר"וא'קפג

א'קפג

עלמא עביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, ואיהו יקרי' לעילא ולתתא כו', עלמא תתאה הוא בחי' מל' מקור דבי"ע ועלמא עילאה בינה מקור עולם אצי', וכידוע דעיקר מקור ההשתל' הוא בחי' בינה כו', ועביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה היינו דאוא"ס עצמות המאציל להיותו מובדל בערך מן העולמות גם מעולם האצי' וע"כ הוא מאיר בבי"ע כמו באצי' בשניהם בשוה, וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ שהן אצי' ובי"ע כו', ומשו"ז עביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה, דכשם שיש ע"ס או"כ באצי' כמו"כ יש ע"ס בבחי' או"כ בבי"ע כו' בכדי שיוכל להיות הגילוי גם בעלמא תתאה כמו בעלמא עילאה כו', וזה רק בכח הא"ס להיותו פשוט ומובדל בעצם ע"כ ביכולתו לעשות בחי' בי"ע כמו האצי' ולהיות מאיר בהם בשוה כו'. והגם שאינו דומה הגילוי בבי"ע כמו באצילות דמאיר שם גילוי אוא"ס ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד משא"כ בבי"ע כו' כנודע, וצ"ל דמש"א עביד עלמא תתאה כו' שהגילוי הוא בעלמא תתאה כמו בעלמא עילאה זהו מצד בחי' אוא"ס שלמעלה מהשתל' שנמצא למטה בבי"ע כמו באצי' כו',

וכמשנת"ל בכ"ד ההפרש בין אוא"ס שבאצי' ושלמעלה מאצי', דהאוא"ס שבאצי' הוא שרק באצי' הוא בבחי' א"ס להתפשטותו כו' ואוא"ס שלמעלה מאצי' הוא שנמשך גם בבי"ע ובכ"מ הוא בבחי' א"ס ממש כו'. ומ"מ צ"ל הכוונה שזהו מה שהא"ס מאיר בגילוי בבי"ע דמשו"ז עביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה בכדי שיהי' גילוי האור לא רק מה שנמצא בהעלם כו', והיינו במעהמ"צ שהן רצה"ע הרי הרצון דאוא"ס ב"ה מאיר בגילוי בהמצוה בלי שום הסתר פנים כו', רק שהמצות הן בדברים המותרים דוקא, וכמשנת"ל (ד"ה ויקחו לי תרומה) דכללות ההבדלה דתורה הוא להבדיל בין הטמא להטהור דהיינו בין דברים המותרים ודברים האסורים כו' (דהרי מחכ' דמע"ב נמשך כל מה שנתהווה והתורה מבדלת כו'), ויש הבדלה דפנימיות היינו בדברים המותרים גופא דעם היותם דברים המותרים מ"מ להיות כלים לגילוי רצה"ע הן דברים אלו דוקא, וכמו ד' מינים שבלולב דמינים אלו דוקא נבחרו למצוה וכן צמר לציצית וקלף לתפילין כו', והיינו מפני שהן בדוגמא דעלמא עילאה כו', וכמו הד"מ שבלולב שיש בהם ענין האחדות וצמר הציצית

שהן בדוגמת בחי' ושער רישי' כעמר נקי כו' ה"ה כלים לרצה"ע כו', ועם היותם דברים גשמי' דעולם העשי' הגשמיות הנה להיותם בדוגמא דעלמא עילאה ה"ה כלים שמאיר בהם אוא"ס ב"ה כמו באצי' כו', ואיהו יקרי' לעילא ולתתא פי' שזהו הפלאת אוא"ס דעביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה ושנמשך גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה כו'.

והרמ"ז פי' יקרי' הוא בחי' לבוש וכמו ר"י קארי למאני מכבדותא, והיינו דבחי' עלמא עילאה ותתאה הן בחי' לבושים אל האור שמתלבש בתוכם, והוא בחי' הקו"ח שמתלבש בע"ס דאצי' עד בחי' מל' דאצי' וגם בבי"ע בוקע הארת הקו כו', וכמ"ש באגה"ק סי' כ' דהארת הקו כו' בקע הפרסא עמהם כו' והיינו בחי' האו"פ שמאיר ג"כ בבי"ע, ומ"ש עביד עלמא תתאה כו' הוא הגילוי דאו"מ, ואומרו ואיהו יקרי' כו' הוא הגילוי דהאו"פ שמאיר ג"כ בגילוי בבי"ע כו', אר"י הכי הוא ודאי וברא אדם על כולא הה"ד אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי כו', פי' ריה"ו בא לבאר איך הוא שיהי' גילוי האור בבי"ע שהרי ידוע דבתהו לא הי' התחברות אצי' עם הבריאה כו', דכשם שהספי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.