חיפוש לפי מקור בגמרא

ולזה רמז על ר"ג לבעל החוטם : ראה תענית כט, א.

לגלגל זכות: ע"פ תענית כט, א וש"נ.

באחד באדר, אשר חדש אדר הוא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר - תענית כט, א - שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש - אחד באדר - הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן …

וע"י עבודה זו מתקיים ג"כ מרז"ל (תענית כט, א) משנכנס אדר - היינו תיכף מראש חדש - מרבין (ל' ציווי וגם ל' הבטחה) בשמחה.

ואסיים במרז"ל (תענית כט, ב, והובא באחרונים להלכה למעשה) בר ישראל דאית לי' דינא בהדי נכרי...

כן דעת ר' יוחנן (תענית כט, א).

תענית כט, א.

ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.

ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.

ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א).

תענית כט, א.

תענית כט, א.

תענית כט, א.

תענית כט, א.

תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א.

ראה תענית כט, א.

תענית כט, א.

תענית כט, א.

ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.

ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.

תענית כט, סע"א.

ראה תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

ראה תענית כט, סע"א ואילך.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, ב.

תענית כט , ב :

אולי שייך למ"ש בהערה הבאה "מגלגלין זכות ליום זכאי" (וצ"ל תענית כט, א).

תענית כט, א.

טור (באשכנז שרגילין לאכול בתחלת הסעודה תפוח מתוק בדבש, לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה). רמ"א …

פ"ד דתענית דף כ"ט ע"א, פ"ז דסוטה דף ל"ה ע"א, סנהדרין פרק חלק דף ק"ד ע"א אמר רבב"ח אר"י …

ולכאורה כש"כ הוא, דהרי בנוגע לת"ב אמר ר"י (תענית כט, א) "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף" (וראה תוד"ה ובקש (מגילה שם) בתירוץ …

… כט, א) "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף" (וראה תוד"ה ובקש (מגילה שם) בתירוץ הב', שזוהי הס"ד בדברי ר"א דביקש רבי לעקור ת"ב), משא"כ בדחיית שבעה עשר בתמוז לי"ח תמוז דקיל טפי. אבל …

… שבו) מגשם קצת). משא"כ כשחל תענית בשבת י"ל שניתן כח שאכילתו תהי' מעין תענית. ועפ"ז יש לבאר מה שאמרו חז"ל (תענית כט, ב. וש"נ) ונפסק להלכה (שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י) דת"ב שחל בשבת "אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו …

ראה תענית כט, א (ובחדא"ג שם, שהכוונה ליל יו"ד. ע"ש). והחשבון (בכללות) מתאים גם ע"פ דרך הפשט — ראה רש"י (פרשתנו א, ב) שבכ"ט …

ראה תענית כט, א (ובחדא"ג שם, שהכוונה ליל יו"ד. ע"ש). והחשבון (בכללות) מתאים גם ע"פ דרך הפשט — ראה רש"י (פרשתנו א, ב) שבכ"ט סיון שלחו את …

… וי"ל שהוא ע"ד הקדמת רפואה למכה — ויבכו העם בלילה ההוא (שלח יד, א) שגרמה בכיית ליל תשעה באב[ednref_200_*] (תענית כט, א) ולעת"ל יהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה. וי"ל שההקדמה מאפשרת ומביאה "אחישנה".

יומין זכאין : ראה תענית כט, א.

יומין זכאין : ראה תענית כט, א.

אדר. . דתקיף : תענית כט, ב.

תענית כט, ב.

תענית כט, ריש ע"ב.

תענית כט, ריש ע"ב.

תענית כט, ריש ע"ב.

תענית כט, ריש ע"ב.

… : דמעלין בקודש (ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג), וכל החודש דאזלינן מיני' (ובכחו) — מרבין בשמחה (תענית כט, סע"א).

במנחת ט"ב נולד : שער הכוונות במקומו. וראה תענית כט, א (הובא בשו"ע או"ח ר"ס תקנ"ח. רמ"א שם סו"ס תקנ"ז) שבט' לעת ערב הציתו אש בהיכל. ובאיכ"ר (פ"א, נא) צעקה פרתו פעם …

במנחת ט"ב נולד : שער הכוונות במקומו. וראה תענית כט, א (הובא בשו"ע או"ח ר"ס תקנ"ח. רמ"א שם סו"ס תקנ"ז) שבט' לעת ערב הציתו אש בהיכל. ובאיכ"ר (פ"א, נא) צעקה פרתו פעם שני' כו' נולד כו'. — לכאורה כצ"ל גם …

במנחת ט"ב נולד : שער הכוונות במקומו. וראה תענית כט, א (הובא בשו"ע או"ח ר"ס תקנ"ח. רמ"א שם סו"ס תקנ"ז) שבט' לעת ערב הציתו אש בהיכל. ובאיכ"ר (פ"א, נא) צעקה פרתו פעם שני' כו' נולד כו'. — לכאורה כצ"ל גם …

תענית כט, א.

ראה תענית כט, א: משנכנס אדר כו' ולמצי נפשי' באדר - הובא במגן אברהם סימן תרפו סק"ה (יעוין שו"ת חתם סופר או"ח סימן קס. ונימוקי …

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

… המגילה אמרו שאינה נקראת אלא עד ט"ו (מגילה ב, א), אבל הציווי "מרבים בשמחה" נוגע לכל ימי החודש, וכלשון רז"ל (תענית כט, א):

ע"ד תענית כט, א.

להעיר ממחז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א. וש"נ).

להעיר ממרו"ל (תענית כט, א. וש"נ) מגלגלין זכות ליום זכאי. עיי"ש. וראה לעיל ע' 3.

… וכמו שמסיים בטור שם: להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו. ועוד להעיר שמצד הענין דמגלגלין .. חובה ליום חייב (תענית כט, א. ערכין יא, ב) הרי הקביעות שזהו יום חובה הייתה בשבירת הלוחות.

אַריין . . ז' אב: תענית כט, א.

אַריין . . ז' אב: תענית כט, א.

… זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז*ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.

… הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז*ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.

באחד באדר; אשר חדש אדר הא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן -- (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר תענית כט, א -- שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש -- אחד באדר -- הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן …

באחד באדר; אשר חדש אדר הא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן -- (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר תענית כט, א -- שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש -- אחד באדר -- הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן …

וע"י עבודה זו מתקיים ג"כ מרז"ל (תענית כט, א) משנכנס אדר -- היינו תיכף מראש חדש -- מרבין (ל' ציווי וגם ל' הבטחה) בשמחה.

משנכנס . . בשמחה: מג"א סתרפ"ו סק"ה (מתענית כט, א). וראה שו"ת חת"ס או"ח סק"ס. נימוקי או"ח …

… מיוחד וכו', אבל כשבא (עוד) מאורע השוב (יותר) נתעורר ונזכר גם זה שקודמו (ולהעיר ממגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א)). ומעין זה מצינו בהלכה ומדאורייתא בגלגול שבועה (קדושין כז, ב). ואכיימ.

מלכים ב כה, ח. תענית כט, א.

ראה לדוגמא: שבת קכט, ב. קנו, א. תענית כט, א ואילך. שו"ע יו"ד סקע"ט ס"ב. זח"ג נח, סע"א ואילך. רלד, א. שם רע"מ רפא, ב. ועוד.

מג"א ט, כב. ונפק"מ להלכה - ראה ירושלמי ריש מגילה. שו"ע ורמ"א או"ח סתרפ"ח ס"ז. וראה תענית כט, סע"א ואילך, הובא במג"א סתרפ"ו סק"ה.

5 תענית כט, סע"א.

וראה רש"י תענית כט, סע"א.

… (אסתר ט, כב) ,והחודש אשר נהפך להם גו'", וגם למעשה - דהאי דאית לי' דינא בהדי נכרי כו' ולימצי' נפשי"' באדר (תענית כט, ריש ע"ב. מג"א סתרפ"ו סק"ה), וכל החודש כשר לקריאת מגילה (ירושלמי ריש מגילה. רמ"א או"ח סתרפ"ח ס"ז) - אלא שזהו רק ענין …

*) ומכש"כ לדעת הש"ס (תענית כט, א. וכ"ה ברא"ם דברים שם (אבל ראה שם ד"ה צא) ששילוח המרגלים הי" ביום הז" דהסגר מרים. אבל ע"ד הפשט, לא מסתבר לומר …

*) ומכש"כ לדעת הש"ס (תענית כט, א. וכ"ה ברא"ם דברים שם (אבל ראה שם ד"ה צא) ששילוח המרגלים הי" ביום הז" דהסגר מרים. אבל ע"ד הפשט, לא מסתבר לומר שבאותו יום (' דהסגר …

*) ומכש"כ לדעת הש"ס (תענית כט, א. וכ"ה ברא"ם דברים שם (אבל ראה שם ד"ה צא) ששילוח המרגלים הי" ביום הז" דהסגר מרים. אבל ע"ד הפשט, לא מסתבר לומר שבאותו יום (' דהסגר …

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

66 תענית כט, סע"א (ואילך).

… את בית ה" - כי ,,בשבעה לחודש" קאי רק על הנאמר בפסוק ח', ולא על ,,וישרוף גו'" שבפסוק שלאח"ז שה" אח"כ (וראה תענית כט, א:

ראה תרגום שני שם שסיבת הצום מסובב שלה הוא ג"כ ד,לא חזי למיקם עקתא". - וצע"ק ממחז"ל דמגלגלין חובה ליום חיוב (תענית כט, א).

… בכי' לדורות" וזה היתה הסיבה לזה שתשעה באב ,חרב הבית בראשונה כו' ובשני' דתניא מגלגלין כו' חובה ליום חייב" (תענית כט, א).

… יסתור אמרו כאן שהיו שם שלשים יום לאמרו בפירושו בבהעלותך (יא, כ) ,,אוכלין ומצטערין שלשים יום" (ודלא כפירושו ב(תענית כט, א -) לימוד ע"ד ההלכה - וכן הוא בכ"נו בפירושו עה"ת) והאכילה הרי התחילה למחר,

ומגלגלין זכות: תענית כט, א.

תענית כט, סע"א. מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה נמוקי או"ח לשם.

אדר . . דתקיף: תענית כט, ב,

ראה תענית כט, א.

להעיר מענין יומין זכאין ש,מגלגלין זכות ליום זכאי וכו" (תענית כט, א).

תענית כט, א.

ראה תענית כט, א.

ע"ד מחז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א).

… כטעם ליום שמחה, כי זהו דבר הראשון שאירע בט"ו באב ונעשה יום זכאי וזה גרם ששאר הדברים יתגלגלו ליום זה (ראה תענית כט, א). וראה מאירי כאן שהביא מתחלה רק טעם זה. ואח"כ הוסיף ,ופירשו בדרש", ,ופירשו בה עוד" - שאר הטעמים שבגמרא.

להעיר ממחז"ל (תענית כט, א) שמגלגלין

… כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה. והיינו שהזכות הוא לא (רק) מצד עצם הלידה, כ"א שייך להיום (ולהעיר ממחז"ל (תענית כט, א) מגלגלין זכות ליום זכאי). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 366 ואילך (וש"נ).

הוזכר - בתור דבר תמוה דפסח ביום שני, כמו שהוזכר ,קרא עלי מועד" (תענית כט, א.

… ובפשטות, זהו ביאור הטעם ל.מצות אפה ויאכלו" (וירא. יט, ג ובפרש"י) קודם יצי"מ, ומגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א. וש"נ). ובהלכה -- הענין דאיגלאי מילתא למפרע.

להעיר מהענין ד,מגלגליז זכות ליום זכאי* (תענית כט, א. וש"נ).

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. ערכין יא, ב. וראה גם פרש"י עה"ת בהעלותך ט, ז. תצא כב, ח.

… עשר באב -- ,יום שכלו בו מתי מדבר* (תענית ל, סע"ב) - קשור עם חשעה באב, שהרי הגזירה דמתי מדבר היתה בתשעה באב (שם כט, א), ובכל תיב (דליט שנה האחרונות שהיו במדבר) היו עושין קבריהן כו', עד לשנת הארבעים שאז קמו כולם בת"ב, אלא …

… עשר באב -- ,יום שכלו בו מתי מדבר* (תענית ל, סע"ב) - קשור עם חשעה באב, שהרי הגזירה דמתי מדבר היתה בתשעה באב (שם כט, א), ובכל תיב (דליט שנה האחרונות שהיו במדבר) היו עושין קבריהן כו', עד לשנת הארבעים שאז קמו כולם בת"ב, אלא …

תענית כט, א. ערכין יא, ב.

… אשתכח, יש לייעץ ליעקב, עכ"פ אם באפשרי בקל -- אלול, ומהיות טוב כו'. ולהזוהר צ"ע פי' חדשה. כן דעת ר' יוחנן (תענית כט, א). ויייל שחילוק דעות הזהר ור"י הוא ג"כ המחלוקת בבקשת רבי (מגילה ה, ב. ועפמ"ש בשויית חת"ט או"ח סלייג).

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א.

החל מהירידה בדור המדבר – ש"אתם בכיתם בכי' של חנם כו'" (תענית כט, א).

ראה תענית כט, א: משנכנס אדר כו' ולמצי נפשי' באדר – הובא במג"א סתרפ"ו סק"ה (יעויין שו"ת חתם סופר או"ח סי' ק"ס, ונימוקי או"ח …

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

ראה תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א. וראה גם תו"מ חי"ט ע' 214.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א. וש"נ.

ראה תענית כט, א.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. וש"נ.

ראה תענית כט, א. טושו"ע או"ח רסתקנ"ח.

זח"ג קל, ב. וראה תענית כט, א.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, ריש ע"ב.

תענית כט, סע"א. – ואף שלא הובא ברמב"ם ושו"ע, הרי הובא להלכה במג"א (ראה לקו"ש שבפנים הערה 26), והרי ידוע עד כמה התחשב רבינו …

… ליום שלאחריו (כמובן מהדינים דאמירת תחנון), ר"ח אדר שני – הרי בודאי שישנו הענין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט, סע"א), באופן נעלה יותר מאשר בחודש אדר ראשון, ולכן יפסיקו בניגון שמח.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).

ראה תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, א. וש"נ.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א. וראה גם תו"מ חמ"ט ע' 127 הערה 6. וש"נ.

תענית כט, ריש ע"ב.

ראה תענית כט, א. וראה גם לקו"ש חי"ט בתחלתו הערה 6.

ע"ד "מגלגלין זכות ליום זכאי" (תענית כט, א. וש"נ).

תענית כט, סע"א.

ראה גם תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

… אדמו"ר) אין זה "מקרה נקרה", אלא הסיבה לכך היא בגלל שיש שייכות ביניהם. וכפי שמצינו גם בנגלה – כדאיתא בגמרא (תענית כט, א. וש"נ) ש"מגלגלין זכות ליום זכאי", והיינו, שהסיבה לכך שאירע ענין של זכות ביום מסויים, היא, להיותו בעצם "יום …

תענית כט, סע"א.

תענית כט, ריש ע"ב.

ע"ד תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א.

תענית כט, ריש ע"ב.

תענית כט, א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, סע"א.

תענית כט, א. וש"נ.

פרשתנו יד, א. וראה תענית כט, א. פרש"י איכה א, טו.

תענית כט, א (ובפרש"י ותוס').

תענית כט, א.

תענית כט, א. ולהעיר, שכ"ה בנוגע לי"ב תמוז – שגם מקודם הי' יום זכאי, ובקשר לבעל הגאולה יום ההולדת שלו.

דמגלגלין זכות ליום זכאי – תענית כט, א.

ראה תענית כט, א.

ראה תענית כט, א. וש"נ.