רנא

החיים כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ומן האף נמשך הרוח החיים דרך המוח ללב כו', וע"כ אמר לבעל החוטם אני כו'. והענין הוא לפי שיש באדם ה' מדרגות נרנח"י ומשכן הנשמה בכלי המוח והרוח בלב והנפש בכבד כידוע דמוחא ולבא וכבדא הן ג' כלים לג' אורות דנר"נ. אך בחי' חי' ויחידה אין להם בחי' כלים להכיל אורם רק הן שוכני' בבחי' מקיף והעלם. וביאור הדבר הנה מ"ש ויפח באפיו נשמת חיים דוקא ולא אמר נשמה סתם, הכונה על בחי' חי' וכמ"ש¹¹⁶ בזהר ע"פ נפש החי' כו' והוא בחי' מקיף דחכ' שלמעלה מהגבלת אור בכלי. וז"ש במשיח והריחו¹¹⁷ ביראת ה' כו', וארז"ל דמוריח ודאין. פי' שלא מהגבלת אור החכ' בכלי המוח ידון דינים ומשפטים שזהו נק' למראה עיניו כו', אלא מוריח מבחי' ריח החוטם ששם משכן בחי' חי' שנק' נשמת חיים ולמעלה הוא בחי' חוטמא דע"י ששם שורה בחי' מקיף דאור אבא דטמיר ונעלם כו' וד"ל (ולזה¹¹⁸ רמז על ר"ג לבעל החוטם להיותו גדול הדור בחכ' ונק' ג"כ פני הדור, כי עיקר הפרצוף פנים הוא בחי' המוחין שבראש שמאירים בפני' כמ"ש חכמת¹¹⁹ אדם תאיר פניו, ומקור המוחין הנעלם שורה בחוטם, וזשרז"ל דאין מעידין על פרצוף פנים אלא עם החוטם דוקא וד"ל).

והנה הריח שמריח בחוטם הרי הוא בחי' העלאה למעלה מן בחי' נשמת רוח חיים שבחוטם, כי הנשימה¹²⁰ שבחוט' יש בה בחי' רצוא ושוב כנשימה שבפה וכדפיקא דלבא, והנשימה שבחוטם שעולה למעלה הוא לבחי'¹²¹ חיי דחיין כמ"ש בזהר שהוא בחי' יחידה שלמעלה מבחי' חי' וע"כ נק' חיי דחיין כו' ומשם ימשיך בנשימה השניה המשכה חדשה, כנראה באיש הישן שתמיד בכל רגע עולה נשימה מן החוטם למעלה וחוזר ושב למטה. אך הנה בשינה ההעלאה וההמשכה שבחוטם אינה מוספת אור וחיות חדש רק שתקיים קיום חיות הנשמה שבמוח ורוח שבלב שלא יסתלקו בלבד. אמנם ע"י הריח שמריח בחוטם מגיע בחי' התעוררו' יתירה לבחי' יחידה שנק' חיי דחיין וימשיך תוס' אור וחיות חדש גם בבחי' חיה שבחוטם ובנשמה שבמוח כו'. שע"י הריח שבחוטם יתעורר גם מן השינה שכבר נסתלקו הארת המוחין כו'. משא"כ ע"י דבר אחר זולת הריח לא יקיץ מן השינה ולא יעורר כלל בבחי' יחידה התעוררו' חדשה, שהרי המאכל שיאכל אדם הגם שיאכל כל מיני מעדנים שיערבו לנפשו ותשבע נפשו ותתענג בהם מאד, וידוע שבודאי יתחזק עי"ז כח השכל וכח התענוג להטיב חסדו לכל גם לרעי' כו', מ"מ לא יתעורר בבחי' יחידה שבנפשו התעוררו' רוח יתירה כלל רק הכל על מעמדו הראשון כו', ומכ"ש שלא יעוררו אותו מן השינה כו'. אבל ע"י הריח הטוב והחזק שיריח בחוטמו יתעורר כח התענוג שבנפשו ביותר עד שנדמה לו כרוח ונפש חדשה ניתן בקרבו כו'. לפי ששרש המאכל אינו מגיע אלא בבחי' נשמה שבמוח