290
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי
ד. ומגלגלין זכות ליום זכאיי? - כאמור - שספר הניל יצא לאור בדפוס לקראת ש"ק פ' כי-תבוא, ח"י אלול, יום הולדת את שני המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן?.
וע'"פ תורת הבעש"ט* שכל הענינים שבעולם הם בהשגחה פרטית?, ועאכו"כ ענינים השייכים לתורה ומצוותי' - יש לומר, שזמן ההו"ל דספר זה מתאים ושייך לפרשת השבוע, פ' תבוא*:, וכן לח"י אלול, יום הולדת את שני המאורות הגדולים:
בסיום פרשת תבואיי (שיעור חומש דיום השבת) נאמר: ,ולא נתן ה' לכם לב
== = לדעת גו" עד היום הזה -- ארבעים שנה',
ודרשו חז"ליי: ,שמע מינה לא קאי אינש אדעתא דרבי' עד ארבעין שנין"י
וי'יל שזוהי התאמה לספרו זה של הרמב'ים:
ספרו של הרמב"ם ,,מקבץ לתורה שבעל פה כולה מימות משה רבינו ועד חיבור הגמרא""י, ארבעים דורות דמקבלי התורה - בלשון הרמב"ם בהקדמתו: ,מרב אשי עד משה רבינו עליו השלום ארבעים דורות", ובפרט ע"פ הידועוג שארבעים דורות אלו שייכים לענין דקאי אינש אדעתא דרבי' לאחרי ארבעין שנין.
ותחלת הספר וסיומו הם בענין הדעת: בראשו - משוך חסדך ליודעיךי, ספר ה-
...... מדע, לידע שיש שם מצוי ראשון, וידיעת.
דבר זה מצות עשה; בסיומו -- ולא יהיי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד כו' ישראל כו' יודעים כו' וישיגו דעת בוראם כו' מלאה הארץ דעה.
ויש להוסיף בזה: (א) מנהג ישראל בכתיבת שמו של הרמב"ם -- שמיים הא' פתוחה ומ"ם הב' סתומה (,רמביים"), אף שבר"ת אין הכרח שהאות האחרונה תהיי סופית (ולא עוד אלא שבכ"מ מצינו שנכתב ,,הר"מ ז'יל"). (ב) פתיחת ספרו של הרמב'"ם (לאחרי ההקדמה) היא במיים פתוחה - ,משוך חסדך ליודעיך גו"י, וסיומו במ"ם סתומה -- ,כמים לים מכסיםיי.
וע"פ מארז"לי: שמיים פתוחה ומיים
הערות
- 4. תענית כט, א. ערכין יא, ב.
- 5. ספר השיחות תשיג ע' 141 ואילך.
- 6. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סקי"ט ואילך. וש"נ.
- 7. וידועה הראי' דאדמו"ר הזקן מחולין (סג, א): ,ר' יוחנן כי הוה חזי שלך, אמר משפטיך תהום רבה (תהלים לו, ז)", ובפרש"י: ,ומשפטיך אף בתהום רבה שזמנת שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים כו" (ראה יהל אור לתהלים לו, ז (סק"ג). סה"מ תרעייח ע' תיג ואילך. תרפיו ע' קנו ואילך. ד"יה מים רבים תשי"ז פייג (סה"מ מלוקט ח'"א ע' נד) - משא"כ בב"ר (פע"ט, ו) שלא נאמר משפט - ראה קהלת יעקב מע' השגחה. ומזה מובן גם בנוגע לצומח ודומם (ראה לקו"ד ח"א, ע' 166. סה"מ תשי"א ע' 98) - שהרי אין סברא לחלק ביניהם. וראה דרך חיים (שער התשובה פיט (יג, אזב) שגם לדעת הרמב"ם במו"ג (ח'"ג פי"ז-יח) -- יש השגחיפ גם על דצ"ח, אלא שזהו: באופן דהשגחה חיצונית כו'. וראה בארוכה לקו"ש ח"ח ע' 278 ואילך. חיייח עִ' 199 ואילך,
- 8. להעיר אשר במצות ביכורים (התחלת פרשתנו) צ''ל האמירה בלשון הקודש דוקא (סוטה לב, א - במשנה. רמביים הל' ביכורים פ"ג ה"') - שייכות מיוחדת ל,משנה תורה" להרמב"ם, שהוא ספרו היחידי שכתבו בלשון הקודש.
- 9. כט, ג-ד.
- 7. ש"פ תבא, ח"י אלול תשד"מ שיחות
- 0. עיז ה, ב. הובא בפרשיי עה"פ שם.
- 1. ראה המשך תעריב חיג סייע א'שפה.
- 2. תהלים לו, יא.
- 3. להעיר אשר ששה סדרי משנה, התחלתם במ"ם פתוחה -- ,מאימתי", וסיומם במ"ם סתומה -- ,בשלום" (תויו"ט סוף עוקצין. וראה ד"ה ביום השני תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רה ואילך). מאימתי תרמ"ב (קה"ת תשכ"ה).
- 4. שבת קד, א ובפרש"יי. וראה של"ה בית הגדול בסופו (לז, ב ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות 40 מאותו ספר סוטה לב, סע"א
- לקוטי שיחות 460 מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות 118 מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר סוטה לב, סע"א
- לקוטי שיחות 645 מאותו ספר סוטה לב, ב
- שולחן ערוך ב סוטה לב, א
- שולחן ערוך ב סוטה לב , ב
- שולחן ערוך ה סוטה לב, א
- שולחן ערוך א סוטה לב , א
- שולחן ערוך ד סוטה לב, א
- שולחן ערוך ג סוטה לב, א
- אגרות קודש אגרת מח סוטה לב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים סוטה לב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו סוטה לב, א