309

שביום זה ,,הובקעה העיר"י. זהו ענין

0) וראה טו"א לר"ה שם ,דאפילו לגמ' דידן בא' נמי הובקעה בי"ז כו'" (אלא ששם כתב ש,מפני קלקול החשבונות לא הי' מתענין בו (בי"ז) אלא בט"). והא דאמרו בתענית שם דבראשונה הובקעה העיר בט' תמוז - ,איכא למימר כמו שהפסוק לא רצה לשנות ממה שהיו סבורים הכי נמי התנא" (גבורות ארי תענית שם, עיי"ש ובטו"א שם).

[ויומתק יותר ע"פ מה שמפרש בחדא"ג מהרש"א תענית שם, דקלקול חשבונות פירושו (לא טעות בחשבון, כ"א) ש,לפי קלקול חשבונות של האויבים שמונין לחמה לא הי' רק בט' תמוו", אבל ,בודאי בי"ז בתמוז בחודש הלבנה נבקעה העיר גם בראשונה" (ומעולם התענו בי"ז לחודש הלבנה)*]. = וכן מוכח שיטת רש"י בפירושו לנ"ך, שהרי הביא (ירמי" א, יב) ,כ"א יום .. שבין י"ז בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית" - ועה"פ (שם לט, ב. שם נב, ו דבט' נבקעה העיר. לא העיר כלום!

ועכצ"ל שס"ל, ד(המשך) הכתוב (שם לט, ג) ,ויבואו גו' וישבו בשער התוך" מוכיח**, דבט' תמוז נכבשה רק חומה החיצונה (ו,הבקעה העיר" היינו התחלת הבקיעה. ודוחק קצת) וחומה הפנימית דהביהמ"ק) נכבשה רק אח"כ (בי"ז תמוז),

וכפרש"י שם ,,שנתקיימה כאן נבואה כו' ובאו גו'

בחורבן שני" שיטתו בחורבן ראשוץ (רא הערה הבאה) - כי אין מזה נפק"מ מכיון שבלא"ה נקבע הצום (גם אז) לי"ז תמוז, ומכיון דלא ברירא לי נקט רק חורבן שנה.

*) ע"פ המבואר בפנים לתווך בין הבבלי וירוש' - מתורץ מ"ש במג"א (סתקמ"ט סק"ב) ד,,בעל נפש יתענה גם בט', מיהו בירוש' איתא שבראשתה הי" ג"כ בי"ז כו'" - שבפשטות כוונתו (כמ"ש במחה"ש שם) דלפ"ז גם בעל נפש אי"צ להחמיר, ומשמע שכ"ה מסקנתו - והרי בבלי וירוש' הלכה כבבלי?.

**) עפ"ז מתורץ מה שבתענית שם (משא"כ בירושלמי ושו"ע שם) הובא הכתוב דקאפיטל נב - ולא דקאפיטל לט שקדמו - כי בקאפיטל לט מוכרח הזמן רק בנוגע להתחלתו ,ויבואו" - דקאי (לפרש"י) על נבואה העליונה ,,שערי ירושלים".

יב-יג תמוז

כללי בחודש'', כמובן מכך שהצום נקרא על שם החודש כולןל - ,צום

פתח שערי ירושלים וגו'". ומש"פ לאח"ז בשער התוך ,שער העזרה שער נקנור וכו'" [דלא כברד"ק ומצו"ד שם, שקאי על שער העיר, וברד"ק שם דוישבו בשער התוך הוא ,אחר שהבקעה העיר" (וקאי על השרים)] - עכצ"ל, דכוונתו שלאחרי קיום נבואה הנ"ל נתקיים גם ההמשך שלה (ולכן הוסיף ,וגר") = ,ועל כל חומותי" (כולל חומות ביהמ"ק שבתוכה. ועפ"ז יתורץ בירמי' (א, טז) שם דלכאורה אינו מזכיר העיקר - ביהמ"ק וחומה שלו).

[ובקאפיטל גב שם (ועד"ז במ"ב כה,. ג"ד) אפשר לפרש, דמש"נ ,,בתשעה לחודש" קאי רק על ,ויחזק הרעב גו'" שבפסוק זה, ולא על מש"נ בפסוק שלאח"ז ,ותבקע העיר גו"***].

וראה לקמן הערה 41. ואכ"מ.

1) ראה תרגום שני שם.

2) ובפרט לפמ"ש (ריטב"א ר"ה שם. תענית שם. תשב"ץ ח"ב סרע"א) דלכתחילה נקבע הצום לחודש זה (הרביעי) סתם ולא ליום מסויים (עיי"ש).

**=) ועד"ז י₪ לתרץ במ"ש רש"י (ירמי" א שם) ,תשעה באב שבו נשרף הבית" - אף שמפורש לפנ"ז (מ"ב כה, חדט) ,,בשבעה לחודש .. וישרף את בית ה" - כי ,,בשבעה לחודש" קאי רק על הנאמר בפסוק ח', ולא על ,,וישרוף גו'" שבפסוק שלאח"ז שה" אח"כ (וראה תענית כט, א: בשבעה נכנסו כר').

ונ"ש בירמי" (נב, יב) ,בעשור לחודש" [והתירוץ בתענית שם (הובא ברד"ק (ורלב"ג) מ"ב שם, מהר"י קרא ירמ" שם) דבט' סמוך לחשיכה הציתו כ" ונשרף (רובו) בעשור - לא נזכר ברש"י. אבל ראה רש"י איכה א, ב) - כי שם קאי גם על ,ואת בית המלך .. בית הגדול" (שם, יג), ששריפת כהנ"ל נגמרה בעשור לחודש.

[והסתירה בין הכתוב דמ"ב שם דנבוזראדן בא בז' לחודש ובירמי" שם שבא בעשור לחודש - שאין רש"י מתרצה - כי מפורש בפשש"מז: במ"ב שם נאמר שבא לירושלים, ובירמי" שם - ₪,בא גר עמד לפני מלך בבל" (משא"כ להרד"ק ירמי" שם שהוכרח לסרם הכתוב)].