300
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי
זאת ועוד:
מבואר בספרי קבלה'י שבשם הו" ישנם י"ב צירופים, ובכל חודש מי"ב חדשי השנה מאיר צירוף אחד מי"ב הצירופים דשם הו", וצירוף שם הו" המאיר בחודש שבט -- מרומז בפסוק:י ,(ואם) המר ימירנו והי' הוא (ותמורתו יהי" קודש)".
ובזה נרמזת העבודה לעשות מ,אחר* ,בו" -- ,המר ימירנו", היינו, שמחליפים מ,אחר" ל,בן", ועי"ז ,והי' הוא ותמורתו יהי" קודש"'י.
ב. ויש להוסיף שהקשר דהפצת התורה והיהדות לחודש שבט -- מודגש במיוחד בדורנו זה:
בדורנו זה נתגלה*' ענין נוסף בחודש שבט -- שיום העשירי שבו, ,העשירי יהי" קודש":י, הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, ביום זה, ,כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחיי גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ**'.
והרי הנקודה התיכונה ד,כל מעשיו ותורתו ועבודתו* של בעל ההילולא היא -- העבודה ד,יוסף" (שמו הראשון של בעל ההילולא), ,יוסף ה' לי בן אחר", לעשות מ,אחר" ,בן", כידוע ומפורסם לכל גודל השתדלותו של בעל ההילולא, עד למסירת-נפש ממש, בהפצת התורה והיהדות, עד להפצת המעינות (דפנימיות התורה) חוצה, כולל -- ע"י תרגום עניני התורה, עד לענינים הכי עמוקים שבתורה, תורת החסידות, בלשון עם ועם, ,באר את התורה", ,בשבעים לשון".
ומזה מובן שבדורנו זה ישנה הדגשה יתירה בכל הקשור לעניני העבודה דחודש שבט -- מכיון שזו היתה עיקר עבודתו של נשיא הדור, וביום ההילולא שלו, בעשירי בשבט, ,מתגלה ומאיר בבחי' גילוי"; ו,בתר רישא גופא אזיל"יי -- ללכת ,בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס""*, לעסוק בהפצת התורה והיהדות, עד להפצת המעיינות חוצה.
ג. והנה, הברכה והנתינת-כח לעבודה המיוחדת דחודש שבט -- נמשכת בשבת שלפניו, שבת מברכים חודש שבט, שבו מברכים את ראש החודש וכל ימי החודש בכל עניני ברכה, כולל ובמיוחד -- בנוגע לעניני העבודה דחודש זה.
וע"פ הידוע?' שכל עניני המועדים כו" שייכים ומרומזים בפרשת השבוע, ובקביעות שנה זו חל שבת מברכים חודש שבט בפרשת שמות -- יש למצוא את הקשר ושייכות דברכת חודש שבט לפרשת שמות.
הערות
- 1. וו) פרדס שער יג פ"ג. סידור האריז"ל כוונת ר*ח. משנת חסידים סדר מועד מסכת ניסן ואילך (בכוונת כל חודש). סוף מס' טבת ושבט (בנוגע לחודש שכט).
- 2. בחוקותי כז, לג.
- 3. פרטי הביאור בענין זה -- נתבארו בארוכה לעיל ע' 90 ואילך.
- 4. להעיר ממפרשים במגילת תענית פרק ימי הצומות בנוגע לתענית דט' טבת, דגזרו התענית על מה שאירע לאחיז (לדעת הראב"ד בס' הקבלה). ובפשטות, זהו ביאור הטעם ל.מצות אפה ויאכלו" (וירא. יט, ג ובפרש"י) קודם יצי"מ, ומגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א. וש"נ). ובהלכה -- הענין דאיגלאי מילתא למפרע.
- 5. בחוקותי שם, לב. וראה לקוש חו ס"ע 290, וש"נ.
- 6. אגה"ק סכ"זדכת.
- 7. ש"פ שמות, מבה"ה שבט תשמ"ו
- 8. 7ו) עירוביו מא, א. וראה סוטה מה, ב.
- 8. לשוז אדמו"ר הזקן באגה"ק סכ"ז. 9ן) של"ה חלק תושב"כ רפ וישב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ו ע' 300
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.