1079
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0" לקוטי שהביטול שבחכמה משפיע עליו שדבר איסור יהא מופרך אצלו, אלא גם, שבדבר הגשמי עצמו בו עוסק האדם יורגש האלקות שבו*.
והביאור בזה: דובר כבר5 על ההבדל שבין חכמה לבינה, שהם בדוגמת אב ואם. בינה היא אם המדות, היא מהווה מקור למדות, שורש הנבראים, ולכן תופס העולם מקום לגבי דרגת הבינה. חכמה היא אב המדות, כלומר שחכמה עומדת בריחוק מהמדות, וכל שכן מן העולמות שנבראו על ידן. ולגבי חכמה אין לעולם תפיסת מקום; מבחינת החכמה קיים הרגש ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו"<. לכן מבחינת הבינה, כיון שהעולם תופס מקום לגבה, על האדם לפרוש מעניני עולם, שכן עניני העולם שבהם הוא שקוע, עלולים לעשותו לנפרד ח"ו מאלקות. אבל מצד החכמה, שאין העולם תופס מקום מבחינתה, יכול הוא לעסוק בעניני העולם, ואף על פי כן לא יעשוהו לנפרד, מאחר שאין לעולם תפיסת מקום אצלו?.
ו בשנים מסויימות, כבשנה זו - מברכים את חודש מנ"א - בשבת שבו קוראים פרשת נדרים5?.
על פי הנ"ל בענין נדרים יובן גם ענין פלאי בענין החודש הבעל"ט - מנחם אב.
החודש נקרא בשם "אב"< עוד מתקופת התרגום, אבל מנהג ישראל תורה היא", שבברכת החודש אומרים "מנחם אב". ואינו רק ענין של מנהג בלבד, כי אם הוא נוגע להלכה בכתיבת שטרות וגיטין, שגם כאשר כותבים "מנחם אב", ויתרה. מזו, אפילו אם כותבים "מנחם" לבד, הרי "כיון שהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרי לי' חודש מנחם", הגט כשר'*.
בפשטות: השם "אב" הוא מתחילתו - משנכנס אב כו':* לגריעותא (הוא מורה על הדברים הבלתי רצויים
הערות
- 4. וע"ד אכילת תענוג דשבת (שאז מאיר בנפש מבחי' חכמה), שלא רק שמותרת אלא שגם נעשית מצוה וקדושה. ומפירין נדרים בשבת, שבחי' שבת (ומאירה בכל יום בתפלה) נותנת כח להפרת נדרים (ראה לקו"ת מטות פד, ג).
- 5. לעיל פ' בלק.
- 6. תניא פל"ה בהגהה.
- 7. ובדוגמת החילוק בין יוסף להשבטים, שהשבטים להיותם בחי' מרכבה דבריאה (ואימא מקננא בכורסיא) הוצרכו להיות בהתבודדות מהעולם, שלכן בחרו להיות רועי צאן, ויוסף להיותו בחי' מרכבה דאצי' (דאבא מקננא באצ"), עניני
- 5. עוה"ז לא נחשבו אצלו לענין כלל שיטרידו כו' (דרמ"צ פא, א. ומקנה רב תרכ"ט. ולא זכר שר המשקים תפר"ח). - ובעבודה: בחינת יחו"ע (חכמה), שעניני עוה"ז אין נחשבים לענין כלל, והחכמה פועלת גם על הבינה (הפרת והתרת הנדר לזה שמצד עצמו הוצרך לנדר), והיינו: בכדי שתהי' העבודה דיחו"ת כדבעי הוא מצד ההרגש דיחו"ע (כמבואר בקונט' עץ החיים פ"ז ואילך).
- 8. ראה לעיל ע' 55 הערה 21.
- 9. ת"י במדבר יג, כה.
- 0. ראה ירושלמי פסחים פ"ד, ה"א. ובתוד"ה נפסל (מנחות כ, ב): מנהג אבותינו. וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו, ס"ד.
- 1. פתחי תשובה שו"ע אה"ע סקכ"ו, סקי"ב. כנסת הגדולה שם סקמ"א.
- 2. תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.