ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א343

343

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כיום זהו יום תענית לכל הדעות,

וזאת מפני שבעניני נדרים קיים הכלל ,הלך אחר לשון בני אדם"*', ובלשון בני אדם, כאשר אדם אומר ,ז' אדר" זמן רב לאחר מות משה, הוא מתכוון בודאי לז' אדר כפי שהוא בזמן האמירה = לאחר מות משה, והנה למרות זאת, קיימת דעה, שהוא מתכוון ליום?' שמחה'.

השאלה היא יותר קשה לפי האמור

תצוה - ז' אדר

להלן: במסכת מגילה\? אומרת הגמרא ,כיוון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד". מדברי הגמרא הללו. מובן שה,בשבעה באדר נולד" גבר על ,בשבעה באדר מת", והיה ,ונהפוך הוא", נס פורים, שמחה.

רואים אפוא שיום לידת משה הוא יום שמחה בכל הזמנים, ובמיוחד לפי פירוש רש"י שם? ,כדאי הוא יום הלידה שיכפר'? על המיתה"? - אשר מהם משתמע שזהו יום שמחה בלבד.

ד הקושי על רש"י לגבי השמחה בחודש אדר

בגמרא? נאמר ,כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה":. ויש לברר: האם בשנה מעוברת הענין של ,מרבין בשמחה" קיים גם באדר ראשון או רק באדר שניל2

4 כ"ה ברש"י שבע"י. וברש"י שבש"ס - בשינוי לשון קצת.

5 תענית כט, סע"א.

הערות

1. ירחים" ומי ידע אז שישמח, לבד עמרם וב"ב. ולכאורה דוחק לומר שלהם כיוון באמרו ,,במשה בשבעה באדר" - ואולי ותצפנהו רק מהמצרים.
8. נדרים ל, ב. וש"נ.
9. ובפי' הרא"ש (ועד"ז בתוספ' הרא"ש בשטמ"ק) נזיר שם מפורש ,שהרי גם בז' באדר נולד וכמו כן הוא יים משתה ושמחה". ועד"ז בשיטה לחכמי איוורא נזיר שם ,והוה יום משתה ושמחה".
0. במאירי נזיר שם: ,,הן שיכוין לומר על משה שמת בו ולא שתה יין בכל אותו היום כלומר שיום מותו ודאי לא נתעסק בצרכי גופו כלל". ועפ"ז לכאורה י"ל גם לאידך, שכוונתו ,,במשה בשבעה באדר" כמו שמצינו ,,ששמח משה" ביום מותו - ראה פרש"י תבא כט, ג.
5. אבל - אינו, כי שמחת משה אז הי' מזה שאמרו בנ"י ,,אף אנו עמדנו בסיני כו'", ופשיטא שאין מקום לומר שיהי' יום ז' באדר יום שמחה לבל הדורות מפני שאז אמרו בנ"י כו' (כמו שלא קבעו יום שמחה ביום דויחן ישראל נגד ההר, כשנדבו דים והותר למשכן בב' ימים (במדב"ר פי"ב, טז. וראה רמב"ן ויקהל לו, ג). ועוד). ועוד זאת - עד כ"כ שזה יבטל הצער שמת אז! בסגנון אחר: הצער שמת קשור בז' אדר. משא"כ אמירת בנ"י הנ"ל = ה"ז גילוי מעמדם שהם דבקים וחפצים במקום. ופשוט.
6. עתה לאחר מיתת משה, כ"א) ,ביום מותו בז' באדר מסתמא רבים נדרו בנדר ורבו נזירים בישראל" ועד"ז בפי"' הרא"ש ,,ביום שנפטר כר'". וכ"ה בשטמ"ק בשם הרי עזריאל.
1. יג, ב.
2. ד"ה ובשבעה.
3. להעיר משייכות פורים לכפרה ע"פ מש"כ בתקו"ז (תכ"א (נז, ב)) ד,,כפורים" הוא ,,כדפורים".
6. הובא במג"א סי' תרפ"ו סק"ה. וכבר שקו"ט בהטעם שלא כתבו הרמב"ם ולא בטושו"ע (ראה שו"ת חת"ס או"ח סק"ס. ומה שהקשה על דבריו בנמוקי או"ח סי' תרפו). וראה לקו"ש חי"א ע' 338 בהערה. ובארוכה - שיחת פורים וש"פ תשא תשל"א. ואכ"מ.
7. ראה שאילת יעב"ץ שבהערה 29. ומזה גופא מוכח שאי"ז פשוט כ"כ.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ז ע' 343

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.