1

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

דברים

א. ,אחד עשר יום..." - הקדמה לתוכחה

על הפסוק' ,,אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" אומרים חז"ל? ורש"י מצטט זאת בפירושו על התורה, שישראל עברו את הדרך מחורב ועד קדש ברנע, שהיא ,מהלך י"א יום", בשלושה ימים5.

בכך הוסיף משה רבינו ענין נוסף של תוכחה*, כדברי רש"י: ,אמר להם משה': ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר, ואף הוא מהלך י"א יום, ואתם

1) פרשתנו א, ב.

2) ספרי עה"פ (דעת ר' יהודה).

3 בפרש"י בהעלותך (יא, א ד"ה רע) ,כמה לבטנו בדרך הזה (עד קברות התאוה) שלשה ימים". אבל עכצ"ל שאין כוונת רש"י שהלכו שלשה ימים (משא"כ = הרשב"ם. וראה ג"כ פירושו בפרשתנו), שהרי מפורש בפרש"י לפנ"ז (*, לג) ,מהלך שלשה ימים הלכו ביום אחד" - אלא כוונת רש"י היא, שטענו ,לבטנו" - טרחנו - טורח הליכת ג' ימים. וכשהולכים כ"ז ביום א' - הטורח עוד גדול יותר. ולהעיר, שגם בפרשתנו דייק רש"י בלשונו ,,מתלבטת" (כבבהעלותך - ,,לבטנו") - טורח* מהלך י"א יום בג' ימים.

4 עפ"ז יומתק שגם בכתוב זה הזכיר דברי תוכחה ,,ברמז" כמו בפסוק הראשון.

65 היינו שהם מדברי משה לישראל (אף שלא נזכרו בקרא, כנ"ל בהערה הקודמת).

הלכתם אותו בשלושה ימים .. (כחישוב רש"י>), וכל כך היתה שכינה מתלבטת

66 ולהעיר דע"פ חשבון זה נמנו גם ימי הנסיעות והחניות, והשלשים ושבעה ימים שנתעכבו - אינם שלמים. וראה מפרשי רש"י כאן.

פרטי נסיעות אלו (וראה מפרשי רש"י כאן) י"ל:

ובהקדמה דע"פ הכלל דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (פרש"י נח י, כה) גם בפרש"י י"ל כן. וכיון דפירש בהנסיעה מחורב שהלכו יום אחד ומוכרח לומר בפרש"י שאין לילו עמו (כדלקמן) - גם בשתים שלאחרי' כן ה" =

סה"כ ג' ימים - שלמים, אבל אין לילם עמם. כי הנסיעה הייתה באופן דשכינה מתלבטת, באופן נסי, ואין להאריך ההתלבטות ולהגדיל הנס - יותר מהמוכרח בפשש"מ ובמדחז"ל:

ביום כ' אייר נסעו - וגם הוא בכלל ימי הנסיעה (רש"י בהעלותך י, יא ,' ימים") - מחורב ,והלכו ביום אחד" (רש"י שם י, לג) ובאו לקברות התאוה בגמר היום - ליל (היינו אור (וכן לקמן)) לכ"א אייר והיו שם שלשים יום (רש"י כאן) ובלילה זה: ויהי העם גו' והאספסוף אשר בקרבו גו' ויאמר ה' אל משה אספה לי גו' ואל העם תאמר התקדשו למחר גו' -

ואף שלכאורה דוחק גדול הוא, הרי מוכרח לומר כן בדעת רש"י (עה"ת) שלא יסתור אמרו כאן שהיו שם שלשים יום לאמרו בפירושו בבהעלותך (יא, כ) ,,אוכלין ומצטערין שלשים יום" (ודלא כפירושו ב(תענית כט, א -) לימוד ע"ד ההלכה - וכן הוא בכ"נו בפירושו עה"ת) והאכילה הרי התחילה למחר,

ואכילת בשר שלושים יום - פורעניות. ויש למעטה ככל האפשרי, ל' יום בלתי שלמים, מבוקר דיום כ"א אייר עד בוקר כ"א סיון (ועד בכלל),

ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות בכ"ב סיון,

הסגר מרים - שבעת ימים (פורעניות - וכנ"ל - אין לאפושי. וגם הסגר מצורע - אין צ"ל מעל"ע), היינו כ"בדכ"ח סיון,

בכ"ח סיון נסעו מחצרות ובכ"ט סיון (היינו

הערות

  1. 1. *) אין להקשות איך שייך לשון ,טורח" בשכינה - כי מפורש בכתוב (בהעלותך י, לו) בענינו ,ובנוחה יאמר שובה ה' גו'", וברש"י שם: לשון מרגוע כר'. וראה רש"י יתרו יט, יח ד"ה הכבשף.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.