51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. חמשה עשר באב - כנגד תשעה באב
ויש לומר שההסבר לכך הוא: מאמרו של רשב"ג ,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב..." מופיע בהמשך וכסיום לדברי המשנה"3 אודות תשעה באב, שזהו יום אבל, אשר במשך השנה אין עוד יום של ההיפך משמחה ויום טוב כיום תשעה באב. ובקשר לכך ממשיכה המשנה ומסיימת בענין טוב, בקצה הנגדי, ש,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים"?*.
ולפי זה ניתן להבין שגם הטעמים של ,לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב" הם ענינים = המנוגדים והפוכים למאורעות שארעו בתשעה באב':.
ביהב"ח פ"א ה"ט ובמפרשי הרמב"ם שם). אבל מ"מ צריך ביאור למה הוצרכו לשברו, שדומה לבל תשחית, ולא הנחוהו או גנזוהו.
7) בגמ' הכל משנה אחת. ובמשניות ,אמר רבן שמעון בן גמליאל" - במשנה בפ"ע.
8 ראה גם (ובהבא לקמן) קרן אורה לסוף תענית.
9) אף שבפועל זה דלא הי' יו"ט כט"ו באב היינו ,שהי' יו"ט גדול בזמן המקדש" (מג"א סי' קלא
ט"ו באב א שיחות 1
בפשטות מובן, שהטעמים יום שכלו בו מתי מדבר", ביטול הגזירה+ שלא להכנס. לארץ ישראל, \,יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה" מנוגדים לשני האירועים ,בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ"'+ ,יבתשעה באב נלכדה ביתר".
ולגבי טעמים האחרים: הטעם הראשון שמציינת הגמרא הוא. ,יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה"",
סקט"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח) - הרי גם עכשיו עב"פ אין אומרים בו תחנון (שו"ע או"ח שם ס"ו). ולהעיר ממאירי למשנה כאן בסופו: כוונת המשנה לבאר שאין להתיאש לרוב הצרות אבל כל אשר יענו אותנו כן נרבה בהיות ה' אתנו בלכתנו בדרכיו. וראה מראה כהן לסוף תענית מה שגריס בפסקי תוס' תענית (אות כא): אבל יו"ט כגון ט"ו באב לא בטלו (מגילת תענית). וראה צפע"נ דלקמן הערה 42.
הערות
- 1. (פרש"י שם. וראה מכילתא וצפע"נ עה"ת שם. וש"נ). וא"כ מקום לומר שכן נהגר גם בהמגל ל.מכשירי מצוה" (ראה לעיל הערה 55) השייכים למזבח. [ובפרט לפי מ"ש בראב"ד שם (וראה כס"מ שם שכן ס"ל גם להרמב"ם. וראה שאר מפרשי הרמב"ם שם וצפע"נ לרמב"ם שם) דלא אסרה תורה כל עץ אלא אצל מזבח ה' אבל בעזרת נשים ובהר הבית (שהוא חול ולא נתקדש - פרש"י סוטה מ, סע"ב. ובכ"מ) מותרן. ואכ"מ.
- 0. ראה ירושלמי שם (הובא בפרש"י תוס' ר"ח תענית שם. ועוד) דומה שביטל הקב"ה אותה הגזירה קשה מעלינו (ועד"ז באיכ"ר שם). וראה פי' ר"ת בתוד"ה יום שכלו (ב"ב שם).
- 1. ואולי י"ל שלכן בפיה"מ להרמב"ם (וכן בריטב"א וכלבו סי' סב בשם הראב"ד. ועוד) הובא רק הטעם דיום שכלו בו מתי מדבר כטעם ליום שמחה, כי זהו דבר הראשון שאירע בט"ו באב ונעשה יום זכאי וזה גרם ששאר הדברים יתגלגלו ליום זה (ראה תענית כט, א). וראה מאירי כאן שהביא מתחלה רק טעם זה. ואח"כ הוסיף ,ופירשו בדרש", ,ופירשו בה עוד" - שאר הטעמים שבגמרא.
- 2. ראה תוד"ה יום שהותרו (תענית שם) ,,פירוש דהיינו יו"ט". ושקו"ט בארוכה במפרשים בפי' דברי התוס'. ומפרשים שמצד טעם זה הוא יו"ט (סתם) בשוה לשאר יו"ט, ושאר האמוראים מוסיפים טעמים מה ש,לא היו ימים טובים כט"ו" - גדול
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.