1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. בשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד
חז"ל אומרים שביטול גזירת המן היה קשור בזכות המיוחדת של יום הולדתו של משה רבינו, וזו לשון הגמרא': תנא כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.
ורש"י מפרש על כך: כדאי הלידה? שתכפר על המיתה.
בפשטות מתכוון רש"י להסביר: אמנם, ליום שבעה באדר יש מעלה של יום שנולד בו משה, אך זהו גם יום ,שמת בו משה", ובמה עדיפה הולדת משה מיום הסתלקותו, שמשום כך התבטל הענין השלילי של יום זה כיום ההסתלקות?
ומבאר רש"י - ,כדאי הלידה שתכפר על המיתה": הלידה מכפרת, מנקה - ,כפרה... לשון קינוח והעברה": - את הענין השלילי של יום זה כיום מיתת משה.
אך יש להבין: לכאורה, איפכא מסתברא - מיתה היא לאחר הלידה ומבטלת את מעלת הלידה, ולא להיפך?!
ב ,טוב... יוס המות מיוס הוולדו
בנוסף לשאלה זאת, המתעוררת על פי ההגיון, אין מובן: הרי מקרא מלא דיבר הכתוב* = ,טוב .. ויום המות מיום הוולדו". וכפי שמבואר במדרש', כי ,,ביום שנולד בו אין אדם יודע מה מעשיו"*, ואילו ביום מיתתו של צדיק יודעים ש,,יצא מן העולם בשלום"?, עם תורה ומעשים טובים.
ובמיוחד לפי הסברו של אדמו"ר הזקן* אודות המעלה הגדולה של יום הסתלקות צדיקים, שאז מושלמים ,כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו", ומשום כך זוהי עת רצון, אשר ,פועל ישועות בקרב הארץ".
ומתעוררת, אפוא, תמיהה עצומה: כיצד אומרים שליום הלידה יש חשיבות
הערות
- 1. מגילה יג, ב.
- 2. בפרש"י שבע"י: כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה. והיינו שהזכות הוא לא (רק) מצד עצם הלידה, כ"א שייך להיום (ולהעיר ממחז"ל (תענית כט, א) מגלגלין זכות ליום זכאי). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 366 ואילך (וש"נ).
- 3. רש"י וישלח לב, כא. אגה"ת פ"א (צ, סע"ב).
- 4. קהלת ז, א.
- 65. קה"ר עה"פ (פ"ז, א (ד)). תנחומא ושמו"ר ר"פ ויקהל. ועוד.
- 6. ל' השמו"ר שם.
- 7. ל' הקה"ר שם.
- 8. אגה"ק סו"ס זך (קמז, סע"א ואילך) וסי' כח. וראה סדור שער הל"ג בעומר (דש, ב"ג. שז, סע"ב). ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.