9

10 לקוטי ד. הליקוי הוא סימן לזמן המועד לפורענות ההסבר לכך בפשטות הוא":

פירושו של המאמר "כשהמאורות לוקין סימן רע...", וזאת "בשביל ארבעה דברים..." הוא, שכאשר מגיע ליקוי מאורות זהו סימן שבזמן זה שולט מזל רע [כפי שמוצאים במספר מאמרי חז"ל'? על זמנים מסויימים שבהם ריע מזליה וכדומה] - זהו זמן המועד לפורעניות, ולכן מענישים אז (יותר) על "ארבעה דברים";

לפיכך "בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכים לידאג מן הפורענות?:" שהרי אין על מה להעניש.

לפי זה אין מקום לשאלה על כך שליקויי חמה ולבנה באים בזמנים קבועים בהתאם לחוקי הטבע, מפני שלפי הסבר זה הליקוי איננו תוצאה של מעשה בני אדם, אלא סימן לזמן פורעניות שבו מענישים על ארבעת הדברים הנ"ל, וזמנים אלו (של מזל רע) ו"סימניהם" אכן קבועים בסדר הבריאה ובטבע [בדומה לזמנים שמונה

בראשית גב

הגמרא במסכת שבת<: "האי מאן ד(נולד) בחד... יהי...", ועוד].

ה. הקושי על ההפרדה בין ישראל לגויים

אך עדיין נדרש הסבר:

הגמרא'? מבחינה בין יהודים לעובדי כוכבים: "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו... ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה - עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו". מכך מובן, שבאותו מצב שבו ישראל "אל יחתו", כאשר "עושין רצונו של מקום", גם אז הגויים "יחתו";

יש, איפוא, להבין: אם ב"סימן רע" הכוונה היא לזמן שבו מענישים במיוחד על אי"הקפדה על ארבעת הדברים הללו, ופירושו של "עושין רצונו של מקום" הוא, שאין עוברים עליהם וממילא אין מענישים עליהם, מדוע, איפוא, "יחתו הגויים", גם אלה שאינם עוברים על רצונו?

1 "מזל'' - נטיה להתנהגות מסויימת

ההסבר לכך הוא:

ההשפעה של "מזל" בתקופות מסויימות לגבי התנהגות בני האדם (ולא רק לגבי שכר ועונש) היא,