228

הערות

1. 6. ראה רמב"ם ריש הל' בית הבחירה: בית מוכן להיות מקריבים בו כו'. ולהעיר מד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"ב. ד"ה באתי לגני תשי"ב פ"א ואילך (סה"מ באתי לגני ע' לז ואילך).
2. 7. אבות פ"א מ"ב. ובכ"מ.
3. 8. להעיר מרבינו בחיי פרשתנו שם: מערבב הכחות העליונים. נת' באוה"ת נ"ך (כרך א') ע' קלב ואילך*.
4. 4. *) באוה"ת שם. ד,,בקדושה מצינו דוקא הרכבה ומזיגות המדות זב"ז וכר", ה,עיקר מין בשאינו מינר זהו הקדושה עם הקליפות" [עיי"ש בארוכה. וראה ג"כ לקוטי לוי"צ לזח"ב (ע' פטדצ). לקו"ש חכ"ט תצא (שיחה א)] - אבל מובן, דמכיון שנקבע ליתן שקלים בכל שנה בפ"ע הרי ערבובם עם שקלים דשנה אחרת הוא ,,חיבור ב' קצוות שאין ראוי לחבר אותן" (ענ"ד ל' אוה"ת שם). ועד"ז בהמבואר לקמן בפנים ס"ח.
5. 9. זח"א רכה, סע"ב. וראה שמו"ר פט"ו, כו.
6. 0. להעיר ג"כ מהחילוק בחודש אדר - דבי"ד וט"ו בו הוא הבפועל של פורים, ומ"מ על כל החודש נאמר (אסתר ט, כב) ,והחודש אשר נהפך להם גו'", וגם למעשה - דהאי דאית לי' דינא בהדי נכרי כו' ולימצי' נפשי"' באדר (תענית כט, ריש ע"ב. מג"א סתרפ"ו סק"ה), וכל החודש כשר לקריאת מגילה (ירושלמי ריש מגילה. רמ"א או"ח סתרפ"ח ס"ז) - אלא שזהו רק ענין של ,,בכח".
7. 7. ועפ"ז - שפורים שייך להזמן דקיימא סיהרא באשלמותא - יומתק זה שנהגו ישראל להמשיך סעודת פורים בליל טו, בין י"ד לט"ו (ראה אחרונים לשו"ע או"ח סתרצ"ח ס"ב) - כי מילוי ושלימות הלבנה הוא ,,חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו. וראה רמ"א שם ס"ג) - בין י"ד לט"ו.
8. 1. להעיר מפלוגתת ב"ש וב"ה (ריש מס' ר"ה) בנוגע לר"ה לאילן, דלב"ש הוא בא' בשבט ולב"ה בט"ו בו. ונת' במ"א די"ל דפליגו אם אזלינן בתר כח או בתר פועל (עיין לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 134 ואילך. ח"ו ע' 74 ואילך בארוכה). ועפ"י הנ"ל שייך זה (לא רק לה,בכח" ו,פועל" דחודש תשרי - ר"ה וסוכות (עיי"ש) - כ"א) גם להיום בחודש, בכל חודש - א' או ט"ו.
9. 2. שקלים פ"א מ"ג. רמב"ם הל' שקלים פ"א ה"ט.