270
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מלחמת היונים וריבוי החשך -- הוקבעה מצות הדלקת נרות ע"י כל אחד ואחד בביתו. גם בחוץ לארץ ואפילו בזמן הזה, ולא עוד אלא שידליקם על פתח ביתו מבחוץ. וכלשון המדרש הובא ונתבאר ברמב"ן -- דוקא נרות אלו אינן בטילות לעולם.
אין אור אלא תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור -- וכשמתרבה החושך אז אדרבה מוסיפים אור ומצווים להאיר לא רק את הבית פנימה אלא גם על פתח ביתו מבחוץ.
ויהי רצון אשר כאו"א יעשה בזה ככל המוטל עליו, הלוך והוסיף באור -
עד אשר יאירו את חשכת הגלות ואת חושך העולם ובאופן דאתהפכא חשוכא לנהורא,
ויקוים היעוד: לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם וגו" כי ה' יהי" לך לאור עולם וגו'.
. . . ובעמדנו בימים שבין יט' כסלו, יום בשורה, וימי חנוכהי
ובפרט בשנה זו אשר תחלת השבוע, יום ראשון בו, הוא יט' כסלו, וסופו, תשלום ז' ימי ההיקף -- שבת חנוכה, וידוע הכלל אשר (בקדושת) נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן --
הערות
- 1. ברמב-ן: על התורה ר"פ בהעלותך. אין אור אלא: תענית ;, ב.
- 2. ובאופן דאתהפכא : תניא פל"ו.
- 3. לא יהי : ישעי' ס' יטרכ.
- 4. יום בשורה: ג' יט' לחדש כסלו . . יום בשורה (שו"ת מז השמים ס"ה, ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ יט' כסלו ב,יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אהה"ז נדפס בבית רבי ח"א פ"ה) וכן הי" גם בשנת ויום ההסתלקות של הרב המגש (קונטרס חי אלול ה'תש"ג רשימה א) -- ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחוי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצעו (לדעת הראב"ך בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) ומתענין בט' בטבת ו,לא כתבו רבותינו על מה הוא* הוא ,שכיונו ברוה"ק* שביום זה (בשנת ד"א תתכ"ז) יהרג ר' יוסף הלוי הנגרד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז*ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.
- 5. יום ראשון . , ז' ימי ההיקף : ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט, ובלקו"ת (שה"ש כה, א): כל יום א' הוא ממש יום .אשון כמו יום א' של ו' ימי בראשית.
- 6. הכלל . . בקדושה: ס' יצירה בתחלתו. תו"א שמות גב, א.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'תקסא לקו"ש ח"י ע' 270
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.