חיפוש לפי מקור בגמרא

שמשפרת את הולד – סוטה יא, ב.

ופועה הוא לשון דיבור – סוטה יא, ב וברש"י שם ד"ה שהיתה.

ופועה הוא לשון דיבור – סוטה יא, ב וברש"י שם ד"ה שהיתה.

שמשפרת את הולד : סוטה יא, ב.

איוב ששתק כו' : סוטה יא, א.

רבי אלעזר סוטה יא, רע"ב. רבי יונתן פסחים לט, א.

רש"י שם ד"ה זכר לתפוח. וראה סוטה יא, ב.

… למה נמשלו מצריים כמרור, לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה, אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה). רבי אלעזר סוטה יא, רע"ב (פרך רבי אלעזר אמר בפה רך).

רש"י שם ד"ה זכר לתפוח (שהיו יולדות בניהן שם בלא עצב, שלא יכירו בהן מצריים, דכתיב תחת …

בע"ח דבשעת לידה נצטננו הירכים : שער המוחין (ש"כ) פ"ג. מבוא שערים ש"ה ח"ב פ"ב. [ע"פ סוטה יא, ב]. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ערב. וש"נ.

שפרה. . פועה : סוטה יא, ב.

שפרה. . פועה : סוטה יא, ב.

וראיתן על האבנים. . לידה : שמות א, טז. סוטה יא, ב. ע"ח (שער המוחין) ש"כ פ"ג. מבו"ש ש"ה ח"ב פ"ב. ראה גם ביאוה"ז בלק קה, סע"ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב …

והנה כמו שבגאולת מצרים חפשו רז"ל כמה טעמים ודברים שבזכותם נגאלו אבותינו (יעויין סוטה יא, ב.

ראה סוטה יא, א.

1) סוטה יא, ב (ע"פ גירסת ילקוט שמעוני תהלים רמז תשצה).

סוטה יא, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א.

סוטה יא, רע"ב.

סוטה יא, א. וש"נ. רש"י תשא לד, ז. ועוד. וכפרש"י סוף סוכה לעניננו "טוב לצדיק טוב לשכנו".

ל' רש"י — פרשתנו א, יג. וראה סוטה יא, ריש ע"ב ובפר+ש"י.

סוטה יא, ב. במדב"ר פ"ג, ו.

מדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך, ובמדתו של הקב"ה — כמ"פ ככה (סוטה יא, א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א).

מדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך, ובמדתו של הקב"ה — כמ"פ ככה (סוטה יא, א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א).

ודלא כרד"ק ומהרש"א שבהערה 43. וכן בסוטה יא, א. תוספתא תענית פ"ב, יא (ויל"ש פרשתנו רמז סא) …

ברש"י ישן שמות (א, י) — מסוטה יא, א — "והם לא הבינו שעל כל העולם אינו מביא מבול אבל הוא …

… — אבל צ"ע אם זהו מרש"י עצמו (ובדפוס א' וב' דפרש"י, וכן בכת"י רש"י שתח"י — ליתא). ועוד י"ל, שעיקר הכוונה שם היא לעונש (והריגה) ע"י מים (ולא איבוד ו"וימח", המבואר בפנים). כי הבטחת הקב"ה היתה בשתים: (א) שלא יהי' עוד …

… — אבל צ"ע אם זהו מרש"י עצמו (ובדפוס א' וב' דפרש"י, וכן בכת"י רש"י שתח"י — ליתא). ועוד י"ל, שעיקר הכוונה שם היא לעונש (והריגה) ע"י מים (ולא איבוד ו"וימח", המבואר בפנים). כי הבטחת הקב"ה היתה בשתים: (א) שלא יהי' עוד …

ועוד 2 ציטוטים בעמוד זה

"מדה כנגד מדה" : פס"ז עה"פ שמות ג, ו. וראה סוטה ח, ב. ט, ב. ומדה טובה מרובה — פס"ז שם. סוטה יא, א. וראה תוד"ה מרים — שם, מתוספתא שם רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ (תהלים קכא, ה) ה' צלך, דכמו שהצל עושה מה …

ב"ר פט"ז. לקו"ת להאריז"ל פ' תצא. ד"ה קול דודי תש"ט (סה"מ תש"ט ע' 107). 6 שמו"ר פ"א, ט. סוטה יא, א.

מיכה ז, טו. 7 סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. יב, ב. מגילה יד, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א.

סוטה יא, א.

סוטה יא, ב. שמות רבה א, יב. 64 דברים לב, יג.

סוטה יא, ב. שמות רבה א, יב. 64 דברים לב, יג.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. 64 שיר השירים רבה פ"א ד, א.

כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה (סוטה יא, א).

סוטה יא, א. וש"נ. רש"י יתרו כ, ו.

… שרי מטים - שהרי העבד כולו הוא של האדון? ולהעיר (ע"ד המדרש, עכ"פ) מדרז"ל בפרך - בפה רק (תנחומא בהעלתך. וראה סוטה יא, רע"ב (בפרש"י) ושם ע"א עה"פ למען ענותו) ז. א. שלא לקחום לעבדות.

… כולו הוא של האדון? ולהעיר (ע"ד המדרש, עכ"פ) מדרז"ל בפרך - בפה רק (תנחומא בהעלתך. וראה סוטה יא, רע"ב (בפרש"י) ושם ע"א עה"פ למען ענותו) ז. א. שלא לקחום לעבדות.

סוטה יא, ב.

הם .. תחלה: סוטה יא, ב.

שו"ע יויד ריש סימן המז. 6 סוטה יא, א, 7) נדפס במבוא לקונטרס ומעין ע' 22. אגרות קודש שלו ח"א עִי רסו.

סוטה יא, א, וש"נ, פרש*י יתרו כ ו( תשא לה 7

פרש"י שמות א, כא. מסוטה יא, סע"ב.

דמדתו של הקב"ה -- מדה כנגד מדה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם (רש"י סוטה יא, א דיה דבאותה. ובתוס' שם מהתוספתא: על אחת חמש מאות) ובפרט בפעולות האדם דלמעלה ממידה ומדידה -- בכל מאדך.

דמדתו של הקב"ה -- מדה כנגד מדה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם (רש"י סוטה יא, א דיה דבאותה. ובתוס' שם מהתוספתא: על אחת חמש מאות) ובפרט בפעולות האדם דלמעלה ממידה ומדידה -- בכל מאדך.

זח"ג קנג, סע"א. *39) סוטה יא, ריש ע"ב.

ע"ד מרז"ל (סוטה יא, ב) במלאכת נשים לאנשים.

סוטה יא, א.

וכמו בגלות מצרים שבשכר נשים צדקניות כו' נגאלו ישראל ממצרים (סוטה יא, ב).

… ובתיב"ע וארא (שם, יח) ד,,חמא ית פינחס" (וראה פי' יונתן שם, טז. סדר הדורות שם. (ג) חצרון - שהוא יפונה (סוטה יא, סע"ב) אבי כלב, וכלב הי' בן מ' שנה בעת שילוח המרגלים (יהושע יד, זו, נמצא שחצרון (אביו) הי' בחיים (מ' שנה קודם …

סוטה יא, סע"א. שמו"ר פ"א, י.

סוטה יא, ריש ע"ב. שמו"ר פ"א, יא.

ראה סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א יב. תיב"ע בא יב, לז.

כמה פעמים ככה: ראה סוטה יא, א. תוספתא שם. פרש"י תשא לד, ז.

פרשתנו קפד, רע"א. וראה גם סוטה יא, רע"א. רש"י פרשתנו לז, יד. - חילוקי הלשונות בין הזהר והש"ס (ורש"י) נתבארו בשיחת מוצאי ש"פ וישב תשל"ט.

סוטה יא, ב. במדב"ר פ"ג, ו

דמרובה מדה טובה (סוטה יא, א).

… ולפרש: ,אברהם". וכן הוסיף בפירושו על התורה שם. ולהעיר עד"ז במ"א - הוספת רש"י (וישב לז, יד) על לשון הגמרא (סוטה יא, רע"א).

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

ראה סוטה יא, ב. שמו"ר פ'א, יב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

זע קיצורים והערות לתניא ע' קכג. 7 סוטה יא, א. : 8 זע ספרא בחוקותי כו, ח. רש*י שם.

זע קיצורים והערות לתניא ע' קכג. 7 סוטה יא, א. : 8 זע ספרא בחוקותי כו, ח. רש*י שם.

ראה סוטה יא, א ובתוד"ה מרים -- שם. תוספתא שם רפיד.

ראה סוטה יא, א ובתוד"ה מרים -- שם. תוספתא שם רפיד.

לשון רש"י סוטה יא, רע"א ד"ה וישלחהו מעמק חברון ,,ביוסף משתעי קרא כששלחו יעקב אצל אחיו והוא תחילת כו'. וראה פרש"י ריש פרשתנו לז, ב: …

סוטה יא, רע"א (הובא בפרש"י פרשתנו לז, יד - בשינוי ל' קצת). ובב"ר (פרשתנו) שם, יג - בשינויים. וראה לקמן הערה 49. ובזהר …

סוטה יא, רע"א (הובא בפרש"י פרשתנו לז, יד - בשינוי ל' קצת). ובב"ר (פרשתנו) שם, יג - בשינויים. וראה לקמן הערה 49. ובזהר פרשתנו קפד, א: וכי יעקב שלימא דהוה רחים לי' ליוסף כו' והוה ידע דכל …

וכן ליתא בסוטה יא, סע"ב.

יעד כדי כך, ששינוי הרגילות (אפילו מן עבודה קשה לעבודה קלה) נקראת ,עבודת פרך* (סוטה יא, ב ובפרש"י). ולהעיר מ,אכלושי דמחוזא, דאי לא עבדי חלשי" (ב"מ עז, א. וראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'מא. ועוד).

נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו (סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב. וראה במדב"ר פ"ג, ו) -- רשב"ם שם.

נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו (סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב. וראה במדב"ר פ"ג, ו) -- רשב"ם שם.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

ולהעיר שגם אופן השעבוד הי' בדוגמא לההערמה שב,מדות" - כמחז"ל (סוטה יא, ריש ע"ב) בפי' ,פרך" - ,פה רך", ,משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה" (רש"י שם). וראה הערה 51.

… שב,מדות" - כמחז"ל (סוטה יא, ריש ע"ב) בפי' ,פרך" - ,פה רך", ,משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה" (רש"י שם). וראה הערה 51.

ולהעיר שגם בנוגע לפרעה מצינו ,ערמה" כמו ב,מדות" - כמחז"ל (סוטה יא, א) ,הביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצווארו וכאו"א מישראל שא"ל אסטניס אני א"ל כלום אסטניס אתה יותר מפרעה". ראה לעיל …

סוטה יא, א. וש"נ. רש"י יתרו כ, ו.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א.

להעיר מסוטה יא, ב, שהגאולה ממצרים היתה ,בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור" -- שהעמידו …

סוטה יא, א. פרש"י תשא לד, ז. ועוד.

סוטה יא, א. פרש"י תשא לד, ז. ועוד.

דער אויבערשטער באַצאַלט מדה כנגד מדה: ראה סוטה ח, ב. שם ט, ב (במשנה). שם יא, א (בגמרא). פס"ז עה"פ שמות ג, ו.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, רע"ב ובפרש"י.

סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה יא, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. יב, ב. מגילה יד, א.

ראה סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, רע"ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

ראה סוטה יא, ב. לקו"ת פקודי (הוספה) ח, ד. ובכ"מ.

סוטה יא, א. ועוד.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א. שמו"ר פ"א, ט. הובא בפרש"י עה"פ.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, רע"ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, רע"א, הובא בפרש"י עה"פ. ב"ר עה"פ (פפ"ד, יג). זח"א קפד, רע"א*.

סוטה יא, ריש ע"ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, ב.

ואע"פ ש"ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך" (שם, יג), "שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים" (סוטה יא, ריש ע"ב) – הרי מובן, שעיקר עבודת האנשים הי' בבניית פיתום ורעמסס.

סוטה יא, סע"א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. הובא בפרש"י עה"ת שמות א, טו.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

נתבאר גם השייכות דצמיחת האילנות לילדים דוקא, אודותם אמרו רז"ל (סוטה יא, ב) "הם הכירוהו תחילה" ( המו"ל ).

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

… ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם שהיפך הטוב כו' – הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה (סוטה יא, א).

ראה סוטה יא, א. וש"נ. זח"ב סט, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

ראה סוטה יא, ריש ע"ב ובפרש"י. שמו"ר פ"א, יא.

פרש"י שמות א, יג. וראה סוטה יא, ריש ע"ב ובפרש"י.

יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.

יל"ש תהלים רמז תשצה. שה"ש רמז תתקצג. וראה סוטה יא, ריש ע"ב. ועוד.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ריש ע"ב. במדב"ר פ"ג, ו. יל"ש שה"ש רמז תתקצג.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יז. הובא בפרש"י עה"פ.

ראה סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ב.

יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יג.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

יומא עו, א ובפרש"י. סוטה יא, א ובתוס'. תוספתא סוטה רפ"ד.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, סע"א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב ובפרש"י.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, א. וש"נ.

סוטה יא, ריש ע"ב.

סוטה יא, א.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ריש ע"ב ובפרש"י.

ע"י היגיעה בתורה (לאו דוקא עבודה קשה, אלא שינוי הרגילות, כמו עבודת פרך, שהיא מלאכת נשים לאנשים (סוטה יא, ריש ע"ב)) – כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "יגעת ומצאת" (מהנחה בלתי מוגה).

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב. שמו"ר שם, יב.

סוטה יא, ב. שמו"ר שם, יב.

סוטה יא, ב.

ראה סוטה יא, א. וש"נ. שמו"ר פ"א, כו. ועוד.

סוטה יא, א. וש"נ. וראה גם תו"מ חס"ד ס"ע 13. וש"נ.

ראה סוטה יא, א ובפרש"י ותוס'. וש"נ.

סוטה יא, א. וש"נ. וראה גם תו"מ חס"ח ע' 353. וש"נ.

סוטה יא, ב. שמו"ר פ"א, יב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, ב.

סוטה יא, רע"א, הובא בפרש"י עה"פ. ב"ר עה"פ (פפ"ד, יג). זח"א קפד, רע"א*.

סוטה יא, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"פ יתרו כ, ו. תשא לד, ז.

… דויעבידו, שאין בו אלא הודעה כללית בלבד, שהעבודה היתה בפרך - ובפרט אשר "בפרך" זה, ר' אלעזר מפרש אותו בפה רך (סוטה יא, ב), ולפי"ז אין מדבר כתוב זה בעבודה קשה כלל (ודברי האמרי שפר בפיסקא זו - צע"ג ולכאורה גם סותר דברי עצמו).

… דויעבידו, שאין בו אלא הודעה כללית בלבד, שהעבודה היתה בפרך – ובפרט אשר "בפרך" זה, ר' אלעזר מפרש אותו בפה רך (סוטה יא, ב), ולפי זה אין מדבר כתוב זה בעבודה קשה כלל (ודברי האמרי שפר 273 בפיסקא זו – צע"ג ולכאורה גם סותר דברי עצמו).