30

ממצרים", ועוד: דבר זה היה בהתאם לסדר הנהגת בני ישראל מלמעלה, כי גזירת הקדוש-ברוך-הוא על גלות מצרים היתה ל,ארבע מאות שנה"?'.

וכך טען פרעה: מדוע רוצים אתם לשנות את הטבע ואת דרכיו של הקדושברוך-הוא5? ,,לכו לסבלותיכם" - לכו ללמוד שיעוריתורה, והניחו לעם"ישראל להתנהג כפי הנדרש לפי סדרי העולם.

על כך יש לומר, שלמרות שזו טענה צודקת, לכאורה, בכל זאת זוהי טענת פרעה. אילו היו מקבלים את טענתו היו ח"ו מפסידים את כל ענין הגאולה, כפי הידוע+', שהגאולה היתה מוכרחה להיות ,בחפזון", כי אילו היו בני ישראל מתעכבים בגלות מצרים, ולו לעוד ,,הרף עִין"? אחד בלבד, לא היתה יכולה להיות הגאולה. רק עלדידי כך שלא נשמעו לדברי פרעה באה הגאולה.

אמנם לפי חכמה ושכל יש מקום לטענתה של פרעה, אבל בני ישראל אינם מוגבלים בהגבלות של שכל וסדרי עולם, ולפיכך, למרות שגזירת הגלות היתה ל,ארבע מאות שנה",

היתה הגאולה זמן רב לפני-כן, באופן של ,דילג על הקץ"5.

ג. המנעות מדאגה לאחרים היא השקפת פרעה

ההוראה הנלמדת מכך היא, שאל ליהודי לחשוב: הרי אני לומד תורה ו,אני את נפשי הצלתי", ובמיוחד שמדי פעם אני מלמד תורה לאחרים, מדוע יהא אכפת לי כלזכך כיצד מתנהג יהודי אחר - אם הוא מקיים מצוות, או ח"ו לא, אם הוא מקדיש את כוחותיו = לקדוש-ברוך-הוא, = או, להבדיל, ל,פרעה מלך מצרים" לענינים גשמיים?

[גשמיות כשלעצמה, ללא החיות האלקית שבה, היא כבניית פיתום ורעמסס ,,ערי פרעה", כפי שמסבירים חז"ל"": רעמסס, שראשון ראשון מתרוסס... פיתום, שראשון ראשון פי תהום בולעו - אין להם שום קיום].

יש לדעת שזוהי השקפתו של פרעה מלך מצרים, שאמר ,לכו לסבלותיכם" - די לך בכך שאתה לומד תורה, ומדוע אכפת לך כל-כך כיצד מתנהג יהודי אחר? אבל דרך זו איננה דרך התנהגותו של יהודי, ולפיכך לא קבלו משה ואהרן את טענת פרעה.

כאשר רואים אש בוערת ר"ל בבית יהודי, הרי אף אחד לא יתיישב לחשב,