286
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכך מובן בפשטות:
בפשוטו של מקרא ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות מהדיוק במשמעות המילה והפסוק, יותר מאשר ניתן ללמוד מייתור או מכפילות לשון. זאת ועוד: ב,דיבור המתחיל" הקודם - ,איש אשר כברכתו" מפרש רש"י ,ברכה העתידה לבוא על כל אחד ואחד", שעל כך מוסבות המילים ,.ברך אותם". ולפי זה מובן*, שלדעת רש"י? אין כאן ייתורטי וכפילות בפסוק!'.
הדיבור ,איש אשר כברכתו" (שלפנ"ז) שהועתק לקמן בפנים. ואולי נשמטה שם שורה מחמת תיבות הדומות.
8 ראה נזר השלם לב"ר שם.
9 משא"כ להב"ר שאינו מפרש ,איש אשר כברכתו" מובן שהיתור הוא כל סיום הכתוב ,איש אשר כברכתו ברך אותם".
וראה לקוטי לוי"צ הערות לזוהר ח"א ע' רפב (בהוצאת תשמ"ה. ובהוצאות שלפ"ז - בסוף ח"ב ע' תעד): שלכאורה ,אשר ברך אותם" מיותר, והל"ל רק איש אשר כברכתו. וראה שם הביאור ע"ד הקבלה.
0 ועפ"ז מובנת אריכות לשון רש"י ,לא הי' לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו" - שבאה להדגיש שאין כאן יתור בהכתוב.
1) בפרש"י שמות א, יט (לכמה גירסאות) ומי שלא כתוב בו הרי הכתוב כללן ויברך אותם ועוד כתיב (יחזקאל יט, ב) מה אמך לביא*, אבל: א) ברוב הדפוסים (כולל דפוס ראשון ושני) וכת"י רש"י (שתח"י) ליתא בפרש"י התיבות ,ויברך אותם ועוד כתיב" (וראה גם הוצאת בערלינער במהדורה הא' שלו). וכן ליתא בסוטה יא, סע"ב. שמו"ר פ"א, ט"ז. ב) שם הוצרך רש"י לכלול לא
*) כ"ה ביחזקאל (בלי ה"א). וברד"ק שם הטעם לזה
ויחי ג
ב. הש:נוייס בסיוס הפירוש
אך בסיום הפירוש יש הבדל בין המדרשים לבין דברי רש"י: בבראשית רבה נאמר ,אלא לפי שברכן יהודה?!
רק השבטים שלא נאמר בהם מפורש חיות אלו, כ"א גם אלה שלא בירכם בכלל (ראובן שמעון ולוי), שזה נלמד מ,ויברך אותם" כבפרש"י פרשתנו עה"פ. ג) אולי הוא טה"ד בפרש"י שם וצ"ל ,,ברך אותם".
2) גם בהשבטים שמובאים במדרשים אלו ובפרש"י - ישנם שינויים: בב"ר: יהודה, דן, נפתלי ובנימין; בתנחומא: יהודה, יוסף, נפתלי ודן (יוסף במקום בנימין); ובפירש"י: יהודה בנימין (כבב"ר) ונפתלי, ומשמיט דן שבב' המדרשים.
וי"ל הטעם לפרש"י - פשש"מ: רש"י נקט רק דוגמאות: יהודה - מבני לאה, בנימין - מבני רחל*, נפתלי - מבני בלהה (שפחת רחל). משא"כ מבני זלפה - דלא נמשל לחי'. ועפ"ז מובן גם הסדר בפרש"י, דלא כבכתוב ודלא כבמדרשים.
או י"ל שרש"י כותב רק תכונות ומעלות של חיות שאפ"ל בבנ"א - גבורת ארי, קלותה של אילה (ראה טושו"ע (ואדה"ז) או"ח בתחלתו), וגם ,חטיפתו של זאב" ה"ז תכונה באופן האכילה שאפ"ל בבנ"א (ראה פרש"י פרשתנו מט, כז וביאור ענינו לעיל ע' 332 ואילך), משא"כ נשיכתו של נחש, שהוא (א) רק פעולה (אבל ראה חזקוני מט, יז: כגבורת נחש), (ב) ופעולה של היזק (ראה ב"ק טו, ב. אבל להעיר מב"ב טז, ריש ע"ב).
[ולהעיר שגם בפרש"י שמות שם, אף שהביא גם ,בכור שורו" לא הביא דן נחש**, אף שהובא בסוטה ושמו"ר שם. כן הובא שם גם ,יששכר
*) ומה שבחר בנימין במקום יוסף - כי ברכת יוסף כ"שור" היא בברכת משה (ברכות לג, יז), אף שיעקב מזכירו בדבריו לשמעון ולוי (פרשתנר מח, ר ובפרש"י).
**) ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) הובא (לאחר ,גור ארי" יהודה) דן גור ארי'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.