523

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

תורה. ובשעה שעושים כן מקבלים ע"י כך את הברכות מלמעלה, שהילדים ינדלו כפי שילדי ישראל צריכים לגדול.

*א. כך ראינו גם בהנהגת הרבי בעל ההילולא*'. הרי ענינו היה - תורת החסידות, רזין ורזין דרזין, שלימודם שייך רק לכאלה שלמדו ויש להם שכל מפותח, ואילו הרבי נטל מזמנו, מרצו ומשנותיו, והתמסר לענין של לימוד עם ילדים ושהלימוד אתם יהיה באופן שלא זו בלבד שיהיו שומרי שבת ואוכלי כשר, כי אם גם יקיימו בהתלהבות את מנהגי ישראל תורה.

יב. על ילדי ישראל שהו ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף, מספרים רז"ל: "הם הכירוהו תחלה"*'. עברו בים משה רבנו, יהושע, וכל גדולי ונשיאי ישראל, אך מי הכיר את הקב"ה בראשונה? - דווקא ילדי ישראל שגדלו בקושי שעבוד גלות מצרים ועם זאת התחנכו כפי הראוי. הם אשר היו הראשונים לראות אלקות בעיני בשר, והורו באצבע: זה אדלי ואנוהו.

כשהולכים עם ילדים כאלה - נקרע הים עד שהדבר משפיע על העולם

מסביב וכולם רואים אלקות. אף הצפרים הנמצאים במקום חשים שהם צריכים לשיר שירה, אף הם מרגישים שאירע בעולם דבר נעלה מן הטבע.

?ג. כשבגלות מצרים מגדלים ילדים שלמרות העובדה של "אתם המעט מכל העמים", שהילדים הלאיהודיים הם רבים פי כמה והתנהגותם נוגדת את ההתנהגות היהודית, מוכנים הם הילדים לצאת ממצרים, בו "טוב הארץ תאכלו", וללכת למדבר, ואפילו "צידה לא עשו להם", כי אם סומכים לגמרי על הקב"ה, שיעבירם את "מדבר הגדול והנורא, נחש, שרף ועקרב, וצמאון אשר אין מים".

- וע"י מה מגדלים ילדים כאלה? - ע"י שלומדים אתם לא רק תורה שבכתב ותורה שבעל-פה כי אם גם מחנכים אותם במנהגי ישראל, שאורח חייהם היום"יומי יהיה חדור במנהגי ישראל -

- או אז אין להבהל מן העובדה שמצרים מאחור, המדבר משני הצדדים, והים מלפנים. כשישנם ילדים כאלו אפשר ללכת לים והים יבקע.

וזו הוראה לכל הדורות: כשיש להזדקק לענינים שלמעלה מהטבע

- שלהם יש להזדקק תמיד משום שהיהודים הם כבשה אחת בין שבעים זאבים'? וקיומם הוא בדרך של למעלה

הערות

  1. 1. הרי זה אחד הטעמים לכך שהדפיס את הסיפור הנ"ל, כדי שכל החפצים ללכת בעקבותיו יסיקו את ההוראה האמורה מן הסיפור ויתנהגו בדרך זו.
  2. 8. ראה "הרבי מליובאוויטש" (אידיש קה"ת תשי"ג).
  3. 9. סוטה יא, ב.
  4. 4. הוספות/בשלח שיחות 9
  5. 0. מדרש אסתר רבה בסופו, ראה גם יומא סט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.