207
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לאחר מכן ישנו השלב שבו הופכים הבנים למציאות בפני עצמה. כלומר, העבודה של כל ישראל במשך כל הדורות, החל מגלות וגאולת מצרים ובמשך כל שית אלפי שנין דהוי עלמא - אופנים שונים ודרכים מחולקות בפועל בעבודת ה'.
ויש השלב האמצעי המקשר את האבות ומעשה האבות עם הכבנים ועבודתם, וזאת על ידי השבטים בני יעקב. אמנם, אצל השבטים כבר התחילו הבדלי הדרגות של הנשמות בעבודת ה**, הנחלקות לשנים עשר שבטים, שנים עשר שערים ודרכים בעבודת ה' וכל אחד במסילתו יעלה, אך כיוון שבדרגתם ובעבודתם קיימת פעולת יעקב אביהם, הרי על ידי כך נעשה ומתקיים הקשר שבין הפרטים - עבודת הבנים, לבין ה,כלל", מעשה האבות.
ה. חלומות *וסף - ההתחלה לגלות ולגאולה
וזהו החידוש בפרשת וישב:
בפרשות הקודמות בתורה, החל מפרשת לך לך, מסופר על האבות, ועל כל הפרטים של מעשי האבות. אך החידוש בפרשת וישב הוא, שמתחיל הספור אודות השבטים ופעולותיהם, כפי שהם בפני עצמם.
ולכן גם תוכן הפרשה הוא הגורם וההתחלה של הירידה לגלות מצרים
- כדברי חז"ל* על הפסוק% ,וישלחהו מעמק חברון" - .בעצה עמוקה של אותו צדיק שקבור בחברון דכתיב* ידוע תדע כי גר יהיה זרעך", ופירש רש"י' ,והוא תחלת סיבת ירידת ישראל למצרים". ועוד, בכך מתחילה
הערות
- 2. ולהעיר דהתחלקות השבטים ונתינת השמות להשבטים (שבזה מתבטאה עבודת כאו"א בפ"ע) באה בפועל ע"י האמהות - ראה לקו"ש ח"י שם. ועפ"ז תומתק השייכות להמשל הנ"ל סעיף ג, דהתחלת מציאות הבן והתחלקות אבריו באה ע"י שהותו תשעה חדשים בבטן האם.
- 3. שלכן קרי"ס הי' לי"ב גזרים (ראה לקו"ת צו יז, רע"א. מאמרי אדה"ז - פרשיות ח"א ע' רנט ואילך. ועוד) וכן חלוקת א"י הייתה לי"ב שבטים (ראה לקו"ת מסעי צד, א ואילך (נסמן בלקו"ת צו שם). ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 11 הערה 39).
- 3. וישב א שיחות 4
- 4. סוטה יא, רע"א (הובא בפרש"י פרשתנו לז, יד - בשינוי ל' קצת). ובב"ר (פרשתנו) שם, יג - בשינויים. וראה לקמן הערה 49. ובזהר פרשתנו קפד, א: וכי יעקב שלימא דהוה רחים לי' ליוסף כו' והוה ידע דכל אחוי הוו סנאין לי' אמאי שדר לי" לגבייהו אלא איהו לא חשיד עלייהו דהוה ידע דכלהו הוו זכאין ולא חשיד לון אלא גרים קב"ה כל דא בגין לקיימא גזרא דגזר בין הבתרים (ראה לקוטי לוי"צ לזהר שם - ע' קמז*). השינויים בין הגמרא והזהר - נתבארו בשיחת מוצש"ק פ' וישב תשל"ט.
- 5. פרשתנו שם.
- 6. לך טו, יג.
- 7. סוטה שם ד"ה וישלחהו.
- 8. *) ושם נדפס בתחלת ההערה מקומו בזהר ,,שם" (בהמשך לההערה שלפנ"ז על זהר שם דף קפ ב). והוא ט"ס וצ"ל: קפד, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.