193

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

9 לקוטי

וישב -- ייט כסלו

א. :"ט כסלו - גאולה; וישב - ירידה למצרים

ידועים דברי השל"ה בפרשתנו', שכל מועדי השנה קשורים לפרשיות התורה הנקראות בתקופה שבה חלים מועדים אלו, כולל מועדים שהחלו זמן רב לאחר שניתנו הפרשות,

מובן לגבי מועד? י"ט כסלו, אשר חל בשנה זו, וברוב השניםי, בשבוע של פרשת וישב', שתוכנו

של יום-טוב זה קשור ונרמז בפרשת וישב5.

אך במבט ראשון, לא זו בלבד שאין רואים קשר בין תוכן הפרשה לבין י"ט כסלו, אלא להיפך, לכאורה תוכן הפרשה נוגד לי"ט כסלו:

י"ש כסלו הוא היום אשר בו חופשה ניתנה לו, לאדמו"ר הזקן, וזהו יום הגאולה של תורת החסידות, כידוע ומפורסם. לעומת זאת, בפרשת וישב מדובר על ,תחלת סיבת ירידת ישראל למצרים"%, אשר החלה בשליחת יעקב אבינו את יוסף ,מעמק חברון"י, וכל המאורעות שבהמשך, עד למכירת יוסף והרדתו למצריםי, אשר הובילה לידי ,,הוריד לאבינו יעקב למצרים..." - בלשון

5 להעיר מקיצורים והערות שם ע' קכ"קכא (בנוגע לשנת תקנ"ז"ח).

7 פרשתנו לז, יד. וראה פרש"י שם. וראה זהר פרשתנו קפד, רע"א.

8 שם, כח. שם, לו. לט, א.

הערות

  1. 1. חלק תושב"כ בריש פרשתנו.
  2. 2. כ"ה לשון אדה"ז - לקוטי דבורים ח"א יט, ב*. ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר (במכתב שנעתק בהקדמה להיום יום. בהקדמה לחוברת י"ט כסלו) - ,חג החגים" (נתבאר בלקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך).
  3. 3. מלבד בב' קביעויות (אחת (זח"ג) בשנה מעוברת וא' (זח"א) בשנה פשוטה) שחל בשבת פ' וישלח. ולהעיר שגם אז, הרי: א) בזמן תפלת המנחה (זמן הודעת (נתינת) הגאולה) קורין פ' וישב. ב) יום א' פ' וישב הוא כ' כסלו דאז היתה הגאולה בפועל (ראה קיצורים והערות לתניא ע' קכא. ובכ"מ).
  4. 4. וכן הי' בשנת הגאולה - תקנ"ט, דהגאולה היתה ב(יום ג) פ' וישב כמ"ש אדה"ז באגרתו הידועה (נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הזקן סי' לת).
  5. 5. *) ראה לקו"ש ח"ה ע' 172 ואילך בביאור לשון אדה"ז ,,מועד תמידי".
  6. 6. לשון רש"י סוטה יא, רע"א ד"ה וישלחהו מעמק חברון ,,ביוסף משתעי קרא כששלחו יעקב אצל אחיו והוא תחילת כו'. וראה פרש"י ריש פרשתנו לז, ב: אלה תולדות יעקב .. סיבה ראשונה יוסף בן שבע עשרה וגו' עי"ז נתגלגלו וירדו למצרים. - ונמצא דלפי ,,פשוטו של מקרא" מתחילת הפרשה מספרת התורה ה,סיבות" לירידה למצרים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.