518
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
דומה בכמה מעניניו לאילן. אחד הפרטים הוא: האילן גדל והולך, זה עיקרו של העץ. לפיכך נקרא הוא בשם "צומח", משום שענינו הוא לצמוח. בתחלה אינו אלא גרעין, ולאחר כך - אילן גדול, ולאחר מכן הוא נושא פירות. זה אחד הדברים שאדם בכלל, ויהודי בפרט, צריך ללמוד מן האילנות: עליו לצמוח ללא הרף.
עד כמה שהוא טוב היום (בלימוד תורה, בקיום המצוות ובהתנהגות בכלל) - יש להתאמץ שמחר יהיה טוב
הוספות /ט"ו שבט
מלמעלה שאמנם ילכו ויגדלו מעלה מעלה, עד למדה יתרה מן ההתאמצות.
ב. והי רצו כטן שהנכם לומדים בישיבה שנוסדה ע"י הרבי, בעל ההילולא שצוינה זה עתה, ומתנהגת בדרך זו ע"י תלמידיו,
יתן הקב"ה שתמלאו הוראותיו, תלכו ותגדלו בתורה, מצוות ובהנהגה טובה, ותעשו זאת בשביעת רצון - בשמחה ובטוב לבב.
ושירוו מכם נחת, נחת אמתי, נחת יהודי ונחת חסידי - הוריכם שיחיו, הרמי"ם שלכם שיחיו, עד לרבי בעל
יותר, ומחרתיים טוב אף מזה. וכשישנה התאמצות קיימת גם ההילולא. ההבטחה של "מסייעין אותו"3 סעו בריאים והיו בריאים והצליחו בלימוד התורה ובקיום המצוות. (משיחת י"א שבט, תשכ"ב, לצעירי 3 יומא לח. תלמידי "תומכי תמימים" דמונטריאל) בשלח
א. ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף - אומר המדרש' - היה כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר: זה אדלי ואנוהו. כלומר: אלקות היתה אז בהתגלות, במדה שכל אחד היה יכול להורות באצבע ולומר: "זה", דבר שתוכנו הוא ענין הנבואה, כאמור ב"אגרת הקדש"? "שהנבואה היא ראיה בדומה לראיה מוחשית בעיני בשר".
כן נאמר': "הם הכירוהו תחלה". הילדים שנולדו בשעבוד מצרים ולא ידעו מכל אופן אחר - נאמר לגביהם*: "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור". נעשו להם מלמעלה שני "עיגולים", אחד של דבש ואחד של שמן, ומהם ניזונו. אותו דור של גאולה גדל מילדים אלה ובשעת יציאת מצרים וקריעת ים סוף, כשהיתה
הערות
- 1. שמות רבה כג, טו. 2 סימן יט.
- 3. סוטה יא, ב. שמות רבה א, יב. 64 דברים לב, יג.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ב ע' 518
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.