ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א1095

1095

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

דרך כמו כדור שניתר לאחור כשנתקל בקיר. אבל כל זה הוא בתנאי, שהקיר או הדבר החוסמו אינם "סופגים" בתוכם את הכדור או את הקול והאור.

אמירת הקב"ה "אנכי הוי' אלקיך" היתה בקול גדול - שום דבר לא היה יכול לעצור בעד הקול, הוא חדר בכל העולם, גם את הדומם; כל דבר ספג לתוכו ונהיה חדור בקול של "אנכי" (כי במתן תורה היה כמו בגילוי דלעתיד", כשיהיה "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר", שגילוי כבוד הוי' יחדור ויקלט אפילו בבשר הגשמי), ולכן, על פי טבע, לא היה יכול להיות בת קול. "לא היה לו בת קול" - לא משום חלישות הקול, אלא אדרבה: כיון שהיה "קול גדול" לכן "ולא יסף" - "לא היה לו בת קול".

לא היה בכך נס, כי אם ענין טבעי: כשאין מעצור ודבר המסתיר את הקול, או כשהקול נספג, אין לו בת קול.

ה. באמת גם עתה הוא כן: כשאדם לומד תורה, קול התורה חודר לא רק בו אלא אפילו בכתלי הבית בו הוא לומד, כפי שאומרים חז"ל\:,

ואתחנן שיחות ד

שלעתיד "קורות ביתו של אדם מעידים בו", משום שעתה הם סופגים לתוכם את דיבוריו ומעשיו, אלא שעתה הם בהעלם (והעלם זה יש לו מקום גם על פי תורה, תורת אמת, שלכן ישנם הבדלי הלכות - לדוגמא בהנוגע לצניעות? - אם עושים דבר בחדרי חדרים או בגלוי) ולעתיד יזעקו הכתלים והקורות את מה שספגו לתוכם עתה - "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה".

ומעין גילוי זה דלעתיד ישנו גם עתה אצל צדיקים. כפי שמסופר בירושלמי< על אחד מזקני גליל: "מקלו של ר"מ היתה בידו והיא היתה מלמדתו דעת", ולכאורה, איך יכול מקל ללמד דעת? ועוד דעת כזו שחלק מהתנאים דאז, לא הגיעו לכך5? אלא משום שתורתו של רבי מאיר חדרה גם בדברים הגשמיים, שהיו סביבו בשעת לימודו, כאמור לעיל, ותורתו זו נספגה גם במקל. וכאשר קיבל הזקן את המקל, נתווספה בו דעת בתורה, כי התגלה לפניו מה שהיה בהעלם במקל%.

הערות

1. וראה תיו"ט יבמות פט"ז, מ'"ו. ובאותו עניץ - לולא דמסתפינא, נ"ל ברור, אשר טה"ד הוא בתוס' שם וצ"ל "מדבר בכח" ולא "מכח בכח".
9. תניא פל"ו.
0. וצ"ל שני התנאים דוקא: הענין שבה"קול גדול" השייך אליו - נקלט בו; הענינים שבה"קול גדול" שאינם שייכים אליו (ואעכו"כ - שלא יוקלטו בו) - לא עיכב אותם.
1. תענית יא, א וש"נ. זח"ב כח, א. ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם שהיפך הטוב
5. כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה (סוטה יא, א).
2. וכיון שעכ"פ בהעלם ישנו - לכן יש ענין בזה ש"לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" (יומא מז, א) - דלכאורה איזו ראי" ישנה כאן ומה צניעות שייכת בזה. - ועיין טושו"ע (ובשו"ע אדה"ז) או"ח רס ב.
3. חבקוק ב, יא.
4. מועד קטן פ"ג, ה"א. נדרים פ"ט, ה"א.
5. כאמרו שם: לא מצאו פתח לנדרו.
6. הדיוק "מקל" י"ל מפני שהמדובר בנוגע לפס"ד וכלי הדיינים - ה"ה מקל (סנה' ז, ב) -

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א* לקו"ש ח"ד ע' 1095
מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ד ע' 1095

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.