365

לפיכך עומד, כביכול, הקב"ה בשלט הקורא: "מקלט, מקלט", הוא מזהיר לצעוד בדרך הימנית, ככתוב": "ובחרת בחיים", וזה ענין "הקב"ה עוזרו"?'.

משום הבחירה החפשית שניתנה לכל אחד, האפשרות לבחור ח"ו גם ברע, חייב כל אחד להזדקק לעזר מלמעלה, שהקב"ה יורה לו: "מקלט, מקלט. לך בדרך המובילה לחיים וטוב". הרי אפילו רבן יוחנן בן זכאי אמר'': "איני יודע באזו (דרך) מוליכין אותי", כל שכן - אחרים, וכל שכן - השרויים בזמן של חשך כפול ומכופל ודאי שאינם מסוגלים לדעת באיזו דרך הם צועדים, וזקוקים הם לעזר שלמעלה, שהקב"ה ידריכם באיזה כיוון ללכת.

ה. אך כשאדם רוצה שהקב"ה יורה לו את הדרך ללכת - חייב הוא עצמו לעשות כן. "מדתו של הקב"ה - מדה כנגד מדה"''.

הכרח לצאת לפרשת דרכים, ליהודים שעומדים ואינם יודעים לאיזה כיוון עליהם ללכת, יש לבוא אליהם ולקרוא: מקלט, מקלט, פנו ימינה אל הדרך המובילה למקלט, מקלט מגואל הדם, מן השטן ה"יורד ומסטין עולה

ומקטרג"", אל נא תלכו בדרך השמאלית, המובילה לשאול ואבדון.

וזה התפקיד המוטל על כל אחד: להתיצב בפרשת דרכים ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דוקא ע"י כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

כמאמר*' ר' מרדכי הצדיק בשם הבעל שם טוב: "נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים"שמונים שנה כדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות, ובפרט ברוחניות". כדאי, איפוא, לעמוד כל העת בפרשת דרכים, כדי להורות פעם אחת ליהודי את הדרך המובילה למקלטרדתורה.

1 כתוצאה מכך ידריכהו הקב"ה בדרך המובילה לחיים וטוב.

אדם בא לפרשת דרכים ומתיצב כשלט וקורא: "מקלט, מקלט", מבלי לדעת אם מישהו יציית לו, ואף מבלי לדעת אם איש מקשיב בכלל לדבריו. אין הוא רואה כלל בני אדם ובכל זאת לא איכפת לו הדבר, הוא אינו אלא שלט העומד על פרשת דרכים ומורה את הדרך למקלט, דרך המשמשת מקלט מיצר הרע, מקלט מן השטן,