ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג36

36

מצינו שאם היו בה צדיקים היו ניצולים, כטענת אברהם⁵¹ "האף תספה צדיק עם רשע. . חלילה לך גו' להמית צדיק עם רשע", אלא שלפועל כל אנשי סדום⁵¹ היו "רעים וחטאים לה' מאד"⁵² משא"כ גבי המבול לא היתה הגבלה זו, שהרי כל העולם כולו (מלבד נח ומשפחתו) נאבד, וודאי אין לומר שכל אנשי דור המבול ממש וקטני קטנים בכלל (מלבד נח ומשפחתו) היו גרועים כ"כ עד שנתחייבו כלי'⁵³:

והיינו לפי שהמבול לא הי' בדרך עונש (משפט מיתה כו'), אלא חרטה על עצם בריאת האדם, ולכן לא נפק"מ בין רשע גמור לרשע שאינו גמור (שיש לו גם מעשים טובים) כו', דכאשר לא קיים רצון על בריאת האדם בדרך ממילא הכל נאבד⁵⁴ [והצלת נח ומשפחתו היתה כדי⁵⁵ לבנות מהם "עולם⁵⁶ חדש"⁵⁶].

ומזה מובן, שהחילוק בין גדר המבול ושאר עונשים שייך גם כשהמדובר באומה ומדינה אחת או עיר אחת וכיו"ב. שאפשר להיות מצב שהנהגתם גרועה כ"כ עד שע"פ שורת הדין הי' הקב"ה מתחרט על בריאתם כו' והי' צ"ל בהם "וימח"⁵⁷.

וזהו החידוש של הבטחת הקב"ה³⁴ "והקימותי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד גו' ולא יהי' עוד מבול לשחת הארץ", שהיא שוללת גם האפשריות⁵⁸ של השחתת חלק מן העולם⁵⁹ —

הערות

51. וירא יח, כגכה.
51. רש"י וירא יט, ד ד"ה כל העם.
52. ל' הכתוב לך יג, יג. ועד"ז וירא יח, כ.
53. ומ"ש (פרשתנו ו, יב) "השחית כל בשר" — הרי פרש"י שם "אפי' בהמה חי' ועוף נזקקין כו'", ואין ראי' ש"כל אדם" (ממש) השחית את דרכו.
54. כמפורש ברש"י (פרשתנו ו, יג) "והורגת טובים ורעים" (וראה לבוש שם. ומתורצת השקו"ט במפרשי רש"י). ולהעיר מפרש"י וירא יח, כה ד"ה חלילה לך (הב') ובמפרשי רש"י שם. רש"י שם כ, ד [ושאני פרש"י בראשית (ה, לב) "אם רשעים כו' ואם צדיקים כו' תיבות הרבה" — דקאי בבני נח עצמו]. ורק אם היו י' צדיקים — הי' כל העולם ניצל בזכותם (רש"י וירא יח, לב). וי"ל כי "טוב" זה הי' מספיק להצדיק קיום העולם (ולהעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ב).
55. וע"ד "ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" (תשא לב, י. ועד"ז שלח יד, יב).
56. ל' המדרש ב"ר פ"ל, ח. וכ"ה גם בפשטות (שאחרי המבול הי' עולם חדש).
56. ראה סנהדרין (קח, א) ש"אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה'". וע"פ המבואר בפנים י"ל הכוונה, דכיון שהיתה חרטה על כללות בריאת האדם, לא היתה מועלת צדקתו של נח להצילו מגז"ד זה, אלא שמצא חן בעיני ה', לבנות ממנו "עולם חדש". וראה מפרשי הע"י שם.
57. ע"ד פרש"י (הנ"ל הערה 31) "שעלה אוקיינוס והציף (רק) שליש העולם". — אלא שזה הי' לפני המבול (וכמו הכנה אליו — ראה רש"י שם).
34. שם ט, יא.
58. ולהעיר מפרש"י (פרשתנו ט, ט), שהבטחת הקב"ה באה מפני דאגתו של נח לעסוק בפו"ר, "עד שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד" — והרי מובן בפשטות, דאף שעיקר דאגה זו היתה באיבוד כל העולם (ע"ד רש"י בראשית ד, כד), מ"מ, בודאי הי' דואג שגם חלק מצאצאיו לא יהי' נאבד לגמרי (ולהעיר מרש"י בראשית ה, לב).
59. ברש"י ישן שמות (א, י) — מסוטה יא, א — "והם לא הבינו שעל כל העולם אינו מביא מבול אבל הוא מביא על אומה אחת". — אבל צ"ע אם זהו מרש"י עצמו (ובדפוס א' וב' דפרש"י, וכן בכת"י רש"י שתח"י — ליתא). ועוד י"ל, שעיקר הכוונה שם היא לעונש (והריגה) ע"י מים (ולא איבוד ו"וימח", המבואר בפנים). כי הבטחת הקב"ה היתה בשתים: (א) שלא יהי' עוד מבול על כל העולם (אבל על חלק מן העולם שייך). (ב) שלא לשחת כל בשר[ednref_6_*], דהיינו מחיית כל היקום לשם איבוד (וי"ל שזה לא שייך אפילו על חלק מן העולם). [edn_6_*] להעיר מזבחים קטז, א (ומכילתא ר"פ יתרו. ועד"ז ביל"ש שבהערה 41): מבול של אש מביא. . א"ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. אבל בסוטה שם (וכן בתוספתא ויל"ש שבהערה הנ"ל), שרק מבול של מים אינו מביא, משא"כ ע"י אש וחרב (ובתוספתא ויל"ש שם: של אש ושל גפרית. . כדרך שהביא על הסדומיים). וראה ערכין יז, א (ולכאורה זוהי גם שיטת הרמב"ם בהל' תשובה שם: וכן כל העולם כולו כו'. ע"ש). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.